הנקה מלאה ותמ"ל בן4 חודשים. אנחנו על הנקה מלאה, עקב חזרה לעבודה , אני רוצה להניק רק פעמיים ביום- בוקר וערב. בשאר הזמן לתת תמל. איך עושים את זה על מנת שלא יהיה גודש ?
מניקות באהבהמניקות באהבה
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 ביוני 2020 בשעה 17:37
את לא מעדיפה לשאוב? ואם את מעדיפה תמ'ל על שאיבות, ממליצה לך מעכשיו להתחיל להרגיל לבקבוק עם תמ'ל כל פעם להביא במקום ארוחה בקבוק ואז זה יסתדר

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

שינה, הרגלים ומה שביניהם - ארוך היי בנות, קצת ארוך, רק משתפת את החוויה האישית שלי, שאולי תסייע לחזק אמהות עייפות וללא שעות שינה. ובפוסט הזה אין שום ביקורת לאף אחת, זו הגישה שלי נטו. מי שמכיר אותי מהפוסטים כאן יודע שאני בעד לענות לצרכים של הילד ומתנגדת ליעוצי שינה. אז הבן שלי בן עשרה חודשים, אף פעם לא ידע לישון, מעולם לא ישנתי יותר משעתיים ברצף ועד גיל חצי שנה גם ינק כל שעה וחצי ביום ובלילה (על הנקה בלעדית עד גיל 10 חודשים ומגיל שבעה חודשים שילוב של מוצקים בהדרגה כמובן). עניתי על כל צורך שלו מבלי לחשוב על השינה שלי או העייפות שלי, קמתי והנקתי כמה שצריך, הרגעתי תמיד כשצייץ, ישן איתנו בלינה משותפת צמוד אלי ונרדם על הידיים בערסול (בישיבה) עם נשיקות וחיבוקים. תמיד קראתי שהם מתרגלים וצריך לעשות להם ׳חינוך׳ להרדמות עצמאית ושאני לא אצא מזה וכמה זה קשה וחברות שאמרו לי ׳למה את עושה את זה לעצמך ואיך את שורדת׳. אבל הלכתי עם הלב שלי, ונתתי לו את כל מה שהיה צריך, לא החסרתי ממנו כלום ביחס לצרכים שלו ותמיד חיבקתי והרמתי והחזקתי למרות הקולות מסביב ולמרות הקושי והעייפות. והנה, כבר כמה ימים שהוא לבד (בן עשרה חודשים) מבקש להרדם במיטה ולא עלי. פשוט נשכב במיטה, ומחכה שאנשק ואלטף אותו כדי שירדם. וכמה נפלא זה - שזה בא ממנו, כשהוא היה מוכן לכך, כשהוא החליט שככה יותר מתאים לו, שעד עכשיו הוא קיבל את החיבוק והערסול ונרדם צמוד אלי כי זה מה שהוא היה צריך. אז... שמחה שהלכתי עם הלב שלי, שמחה שעניתי על כל צורך שלו ולא ניסיתי ללמד אותו שום דבר שהוא לא מוכן לו ושזה הגיע ממנו כשהוא היה בשל לכך. זהו, אולי זה יתן תקווה לאמהות שקשה להן ומתמודדות עם משהו דומה, ואולי זה יתן כח למי שרעשי הרקע של ׳הרגלים׳ משפיעים עליה 😊
אמהותאמהות
💬17 תגובות👍3 לייקים
איך מתנהלים בגן של הילד/ה שלכם בכל מה שקשור למחלות? (תינוקיה? אני מתוסכלת ברמות שכבר אין לי מילים לתאר. בחורף הייתה לנו אמא שהביאה את הילדה שלה חולה לגן בלי סוף. התירוץ הנפוץ היה שזה בגלל השיניים (חום, נזלת, הכל). היו מקבלים אותה בבוקר לגן כי לטענת הגננת לילדה אין חום, אז אסור לה שלא לקבל אותה. (אני אישית ראיתי את הילדה במצב "סמרטוט" במשך שלושה ימים ברצף בבקרים. אולי האמא דחפה לה אקמול או משהו לפני הגן, אין לי מושג. מיותר לציין שמיד כל התינוקות נדבקו פעם אחר פעם. אני הייתי נשארת עם הבת שלי בבית עד שתבריא (לפעמים גם שבוע), מחזירה לגן ילדה בריאה ואחרי יומיים הסייעת הייתה מתקשרת שאבוא לקחת אותה כי היא שוב לא מרגישה טוב והכל היה חוזר חלילה. לי ולבעלי אין עזרה ולכן נאלצנו כל פעם לקחת חופשת מחלה בגלל זה, עד שפיטרו אותי בגלל חיסורים מרובים. ומה אמהות אחרות? הסייעת מתקשרת שהאמא תגיע לקחת את הילדה, והיא עונה לה שהיא לא יכולה. או יכולה בעוד 3 שעות (שזה גם ככה סוף היום) ולא מגיעה!!!! וככה פעם אחר פעם! והנה הגענו לקיץ. שלשולים. השבוע אמא אחרת מחזירה את הילד שלה משלשל לגן יום אחרי יום, בטענה שבבית הכל בסדר וזה בטח השיניים. יום חמישי עד השעה 12:00 נאספים 8 מתוך 10 תינוקות בגלל שלשול חריף, הסייעת יוצאת לחופשת מחלה בגלל אותה סיבה. והגננת שולחת בקבוצת וואצאפ הודעה סגנון "בואו נתחיל לקחת ברצינות את הנושא, ילד משלשל נשאר בבית יומיים וכו'". ואני שואלת את עצמי; איפה היית קודם לכן? למה לא התעקשת? למה הילדה שלי נענשת בגלל איזו אמא מטומטמת שמכניסה את הילד שלה לגן בכל מחיר? למה אני פוטרתי כי לקחתי את הבריאות של הבת שלי ברצינות ואמהות אחרות ממשיכות להביא ילדים חולים לגן??? אני ממש מתוסכלת, כועסת, רותחת. כואב לי לראות את הבת שלי לא ישנה כבר שני לילות בגלל כאבי בטן ושלשולים. מה הייתן עושות? מה הייתן אומרות לגננת (בעלת הגן) במקומי? אני ממש מתלבטת אם להוציא את הילדה מהגן.
אמהותאמהות
💬11 תגובות