אין לי חיים בלי לפרוק מהכאב ילדתי לפני חודש אבל היא לא שרדה ומתה איך ממשכים מכאן קשה לי כול היום דאני נזכרת פורצת מבכי...
אמהותאמהות
💬18 תגובות👍3 לייקים

תגובות (18)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 במאי 2020 בשעה 23:56
יקרה, אני בטוחה שזה קשה מאוד!! תנסי להאמין ולהתעודד שבטוח זה הכי טוב בשבילך גם אם עכשיו זה נראה שחור. אני בטוחה שאת פייטרית, חזקה ולביאה אמיתית! תרשי לעצמך לבכות ולהתפרק. זה בטוח כואב ברמות לא הגיוניות. שולחת המון חיבוקים וחיזוקים❤❤❤
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במאי 2020 בשעה 00:02
חיבוק ענק 💞 מאחלת לך בקרוב הריון תקין ותינוק בריא ושלם!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במאי 2020 בשעה 00:06
נשבר לי הלב😥❤ מאחלת לך בעזרת השם רק טוב הריון עם תינוק בריא...ברור שקשה לך זה לא משהו שמתכוננים אליו אל תיסרי את עצמך על זה ובעזרת השם יהיה לך כוחות ❤❤❤
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במאי 2020 בשעה 00:26
אוי קשההה🙁🙁🙁 חיבוק חיבוק חיבוק ❤️❤️❤️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חמתי םוגעת בי כל כך... לידה ראשונה ומרגישה שבשבילה אני מכונה לייצור נכדים ולא מעניינת מעבר לכך אני כל כך פגועה מחמתי.. זה משפט ששומעים כל כך הרבה אבל בחיים לא ץיארתי לעצמי שאחווה את מה שקורה איתה.. ממש הסתדרנו, ממש אבל... ומאז הלידה היא פשוט לא רואה אותי, מגיעה או לא רק אם זה מסתדר עם השנת צהריים שלה ועם הזמנים שלה, עושה לנו מצפון כשלא מסצדר לה, לא רוצה לבוא כשהבייבי ישנה (?!) אלא רוצה לחוות אותה (?!?!?!).. הסברנו לה שאין עדיין לוז של ערות.. שרוב היום היא ישנה (כאילו שהיא לא ילדה פעם .. לא ברור..).. היא לא רואה אותנו שאנחנו זקוקים להכלה, להבנה וחגמישות של הסביבה שלנו, היא רואה רק את עצמה והעיקר שהיא תראה את הנכדה ותרגיש סבתא.. בנוסך לכל התקופה המטורפת הזו אני מוצאת את עצמי בוכה המון בגלל זה, אני ובעלי רבים בגללה והיא יודעת את זה. הכי קשה לי זה שבעלי באמצע ולכן אני מתפשרת ומאפשרת שתגיע גם כשממש לא מתאים וגם אז היא לא מראה טיפת הערכה כלפי זה וממשיכה לעשות מצפון.. הייתה פעם שהזמנו אותה והיא איחרה ממש בגלל השנ"צ שלה (שאני בזמן הזה גםלא הלכתי לישון כי חיכיתי לה, למרות שחא ישנצי כל הלילה.... מילא...). היא גם לא הודיעה שמאחרת וגם יצאה מאוחר נורא ולכן חיזלשנו אותה. יום אחרי היא הגיעה כשהמשפחה שלי הייתה פה וישבה בפרצוף חמוץ, לא דיברה , גם לא איתם... זה היה ממש מביך ומעליב. . זו תחושה נוראית. היא אם חד הורית ולפני הלידה תמיד יזמתי שניפגש איתה ונהיה יחד. גרמתי לבעלי להיות הרבה יותר משפחתי (מבחינתו לבקר אותה פעם בחודש ואפילו חודשיים!).. ואני מרגישה שזה נשכח לי ועכשיו רואים בי מכשפה ולא מבינים מה לוקח לי כל כך הרבה זמן (חודש וחצי אחרי לידה, שכחתי לציין..) לציין שהיא אפילו פעם אחת לא שאלה איך אני ומה איתי. כשזרקתי לה עם דמעות בעיניים שאני לא מסוגלת עטד לדבר על הלידה שלי היא ענתה "אפילו לא עדכנתם אותי שילדת",(חצי שעה אחרי הלידה היא קיבלה הודעה , לא משנה..) והתעלמה מהדמעות שירדו לי באותו רגע וממה שאמרתי מה עושים? איך מתמודדים עם זה? אוף...
הריון ולידההריון ולידה
💬14 תגובות