אין לי חברות אין לי חברות. אני כמו נסיכה שחיה לבדה בארמון. או אולי כמו איש עשיר שאין לו למי להראות, או סתם כמו איזה עץ שנרטב בגשם בלי עלים. או קשת בענן בלי צבעים. אין לי חברות כאילו כל ההזדמנויות שהיו לי הפכו ל"בועות סבון". כמו ענן שמוריד על עצמו דמעות, או אולי בובה בלי כפתור. או משהו שיכל לא לקרות. אין לי חברות. ניסו להתקרב אליי אולי הפחד גדול עליי. או אולי אני לא חברה טובה מספיק ודיי, כמו ירח שאורו לא מביט בכוכבים או ים בלי אופק שמשקף רק גלים סבוכים. אין לי חברות. אולי יותר מדיי שנים כבר לא ילדה אאוטסיידרית מרדנית. כמו פרפר כחול שחי ליום אחד ולא מספיק, אולי כמו מחברת חשבון רצופה בנעלמים. או אולי אני כל כך דפוקה שהצלחתי להיות לבדי. אין לי חברות. ואם את רוצה אותי תצטרכי להגיד את זה בקול. אולי אני אחת מוזרה שיש בה הכל מהכל, או אולי כמו חוט של שערה שונאת לאהוב. אין לי חברות. עברו 24 שנים ובאינסטגרם לא באמת עוקבים, אולי אין לי שמחת חיים או אולי אני דיכוטומית בעייתית. כמו תמרור -"פנית פרסה אסורה" אין לי דרך חזרה. או כמו סינדרלה שהלכה חצי יחפה, כמו הכרית שבולעת דמעות מבושה. אין לי חברות. הפלאפון לא מצלצל שעות, אולי החלפתי יותר מדיי פרצופים, או שכמו אלה ויקינגית גברה עליי גאוותי, או אולי חצי כוס מלאה גורמת לי להקיא. אין לי חברות. מלטפת את הזרועות שלי ומחבקת חזק את עצמי.