מתעקשת רק מהבקבוק ולא מהחזה הבת שלי בת 10 ימים, באשפוז בבית החולים ינקה ישר מהשד, לאחר שהתבקשנו לשלב בקבוקים כדי להגדיל את כמות האוכל, התאהבה בבקבוק (חלב אם) ולא מוכנה לינוק מהשד שלי, כל פעם שמנסה לקרב אותה היא ממש מתעצבנת צועקת ודוחפת אותי חחח. מה עושים? אני ממש רוצה שתחזור לציצי שלי
מניקות באהבהמניקות באהבה
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 באפריל 2020 בשעה 08:36
תביאנלה בטפטופים או בכפית/מזרק את החלב לא מבקבוק. היא התרגלה לזרימה של הבקבוק ומהשד הם צריכים יותר להתאמץ. ולמה לה? אם מקבלת בקבוק
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 באפריל 2020 בשעה 11:08
נראה לי שגם יש בקבוקים שיותר תומכים בהנקה אבל נשמע מתסכל גם אנחנו הבאנו בהתחלה גם תמל וגם שאוב וגם הנקה חחח אבל ב״ה שהוא קוצה לינוק ❤️❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 באפריל 2020 בשעה 18:23
היי אופק יקרה. זה ממש מתסכל עור לעור, לא להציע בכוח לנסות בתנועה, אמבטיות משותפות לשים לב שמאכילה מבקבוק הבאכלה קצובה, כמויות שמתאימות לגיל ולמשקל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 באפריל 2020 בשעה 18:26
איך מנסים בתנועה? מה זאת אומרת אמבטיות משותפות? כמה הכמות שבגיל זה היא צריכה לאכול? כרגע אוכלת 85 סי סי חלב אם פעם ב3 שעות / שעתיים וחצי בערך..

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הריון ותחושותיי אני לא מהמעמיסות בשרשורים ושאלות אבל החלטתי קצת לשתף שעל ליבי ואולי מישהי תתחבר. חיכינו להריון במשך תקופה ארוכה, אחרי אובדן קשה של אבא שלי וטיפולי פוריות נקלטתי ספונטנית ולא הייתה מאושרת ממני. התחלה קלילה בלי הקאות, בלי תופעות של עייפות. כבר מהסקירה הראשונה התחלנו עם ממצאים לא תקינים שהובילו ל: ייעוץ גנטי, סקירות חוזרות, מחלקת הריון בסיכון בתל השומר עד שלבסוף עשיתי גם מי שפיר. הכל ברוך תקין! ואז הגיעה הסקירה השנייה והתגלה שלקטנה שלי יש וריד טבורי מורחב והדבר מצריך המשך מעקב במחלקה להריון בסיכון גבוה. אז שוב סקירות ותל השומר ומביקור של אחת לשבועיים, עברנו לביקור פעם בשבוע ואז פעמיים בשבוע ואחרי שאושפזתי למעקב ושוחררתי כעת אני מבקרת בתל השומר 3 פעמים בשבוע עד הלידה. אני מתעלמת מכל המשתנים הפיזיים האחרים, העייפות, החום,הכבדות, כאבי הגב והאגן ומצבי הרוח שלא יודעם שובע ומתמקדת רק בלחשוב חיובי ולחבק את הילדה הזאת שגדלה בתוכי. קיוויתי שאחרי קשיים רבים להגיע להריון הזה אעבור הריון קליל וחסר דאגות. אני מעריצה נשים, על הכוחות, האצילות, האנרגיות והעבודה הבלתי פוסקת מההריון ועד שנלך מהעולם הזה. אז למרות כל מה שרשמתי אני מוקירה על כל בעיטה, כל אולטרסאונד ושמיעת הפעימות. מחכה שעוד 3 שבועות תצטרף אלינו ותהפוך אותי לאמא ואתן תמשיכו להיות חזקות, להרים את הראש גם כשקשה כי זו מתנה שלצערי לא ניתנת לכל אחת או שניתנת לעיתים עם קשיים רבים. רק בריאות ובידיים מלאות לכולנו❤
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות👍7 לייקים