הריון ותחושותיי אני לא מהמעמיסות בשרשורים ושאלות אבל החלטתי קצת לשתף שעל ליבי ואולי מישהי תתחבר. חיכינו להריון במשך תקופה ארוכה, אחרי אובדן קשה של אבא שלי וטיפולי פוריות נקלטתי ספונטנית ולא הייתה מאושרת ממני. התחלה קלילה בלי הקאות, בלי תופעות של עייפות. כבר מהסקירה הראשונה התחלנו עם ממצאים לא תקינים שהובילו ל: ייעוץ גנטי, סקירות חוזרות, מחלקת הריון בסיכון בתל השומר עד שלבסוף עשיתי גם מי שפיר. הכל ברוך תקין! ואז הגיעה הסקירה השנייה והתגלה שלקטנה שלי יש וריד טבורי מורחב והדבר מצריך המשך מעקב במחלקה להריון בסיכון גבוה. אז שוב סקירות ותל השומר ומביקור של אחת לשבועיים, עברנו לביקור פעם בשבוע ואז פעמיים בשבוע ואחרי שאושפזתי למעקב ושוחררתי כעת אני מבקרת בתל השומר 3 פעמים בשבוע עד הלידה. אני מתעלמת מכל המשתנים הפיזיים האחרים, העייפות, החום,הכבדות, כאבי הגב והאגן ומצבי הרוח שלא יודעם שובע ומתמקדת רק בלחשוב חיובי ולחבק את הילדה הזאת שגדלה בתוכי. קיוויתי שאחרי קשיים רבים להגיע להריון הזה אעבור הריון קליל וחסר דאגות. אני מעריצה נשים, על הכוחות, האצילות, האנרגיות והעבודה הבלתי פוסקת מההריון ועד שנלך מהעולם הזה. אז למרות כל מה שרשמתי אני מוקירה על כל בעיטה, כל אולטרסאונד ושמיעת הפעימות. מחכה שעוד 3 שבועות תצטרף אלינו ותהפוך אותי לאמא ואתן תמשיכו להיות חזקות, להרים את הראש גם כשקשה כי זו מתנה שלצערי לא ניתנת לכל אחת או שניתנת לעיתים עם קשיים רבים. רק בריאות ובידיים מלאות לכולנו❤