מאבדת את השפיות (לא קשור להריון) אז אני בשבוע 18+5, בספטמבר שעבר התפטרתי מעבודה שלא התאימה לי.. והחלטתי קצת לנוח, אף פעם לא היו לי תקופות מנוחה בין עבודות, אני בת 27. בנובמבר גיליתי שאני כבר שלוש שבועות בערך בהריון. ומאז לא ממש מצאתי עבודה, אני מקבלת אבטלה שתכף גם תיגמר אבל הבעיה היא לא כספית.. טפו טפו טפו בעלי מרוויח מספיק בשביל לממן את הבית.. הבעיה היא שכל יום חוזר על עצמו, ארבע קירות.. 2 כלבים.. מטבח, כביסות אולי סדרה וחטיפים.. אנחנו גרים במרכז, החברים שלי מהשרון ויש קצת במרכז אבל החיים לא עוצרים, כל החברות והחברים עובדים, חיים, רצים לאנשהו ואני מרגישה שהחיים שלי פשוט נעצרו.. לעט לעט אני מרגישה שאני לבד.. אין עם מי לדבר, בעלי חוזר בערב הביתה אוכל רואה איזה משהו והולכים לישון וככה כל יום.. אז רוב היום אני לבד.. הוא לא ממש מצליח להבין, הייתה תקופה שהוא ישב בבית בגלל טעונת עבודה אז איפשהו הוא יכול להבין אבל אני כבר מספטמבר בבית.. הקירות של הבית לוחצים עליי, נעלם לאט לאט החשק לעשות משהו בכלל.. חברות רחוקות וגם עסוקות ואין לי באמת מה לעשות עם זה והאמת שכבר אין חשק לכלום, האטרקציה היחידה זה כשאני מרגישה את התינוק מתחיל לזוז ולבעוט. מה עושים? איך יוצאים מזה? סליחה על החפירה חח