קודם כל, הכי הכי חשוב, זה מחשבות חיוביות! מחשבה יוצרת מציאות! אי אפשר להתכונן ללידה! מעט נשים מצליחות ללדת בדיוק בדרך בה רצו שייקרה. אני אומנם הייתי עם אפידורל, שהשפיע עליי רק לשעתיים. והרגשתי את כל הלידה, וממש זזתי, והרגשתי את הרגליים והרגשתי אותה עוברת בתעלת הלידה, ויוצאת ממני. הרגשתי הכל. ושלוש שעות אחרי כבר הסתובבתי במחלקה כאילו כלום לא קרה. כן כאב. לשבת כאב יותר מלעמוד וללכת. אבל בשנייה שהניחו אותה עליי, כל הכאב נעלם! כאילו לא היה בכלל. אחרי ובזמן הלידה, הגוף מפריש כמויות אדירות של אדרנלין. הכאב של הלידה עצמה לא מורגש במלואו. וגם אם לא תספיקי לקחת אפידורל, ההחלמה יותר קלה פשוטה ומהירה. ויש נשים שיולדות ללא אפידורל מבחירה. כל אישה יכולה. גם את. תנקי את הראש ממחשבות רעות, תתמקדי בכל הטוב שבתהליך. ❤

תודה רבה לולה 💓 אבל באמת כמה שאכניס את זה למוח זה נשכח מייד ואני שוב בחששות :( אני ממש משתדלת לחשוב חיובי ולעשות דמיון מודרך שהכל יהיה בסדר וקל אבל עדיין מפחדת אוףףף

החששות שלך לגיטימיות לחלוטין. במיוחד אם זו לידה ראשונה. את מגיעה ללדת, ואין לך מושג בכלל מה ייקרה עוד דקה. מבינה אותך. כשאני הגעתי למיון אחרי ירידת מים, הייתי סופר רגועה. האחיות והרופאה לא האמינה לי בכלל. (למרות שהייתי בסערת רגשות ) אבל כלפי חוץ? הייתי רגועה. כאילו באתי ליום ספא. גם בחדר לידה, הייתי רגועה. עד שהצירים התגברו, והגעתי לפתיחה מלאה(מפתיחה 3 לפתיחה מלאה הגעתי תוך 40 דקות) שם, בשלב הזה, התחלתי להילחץ. נורא. קושי בנשימה(חיברו לחמצן) אבל עד אותו רגע, שידרתי רוגע. בעיקר לעצמי. כדי להיות בשליטה מלאה על כל מה שקורה. זה חשוב! חשוב שתישמעי לצוות! ותשאלי כל דברררר!!! אל תסכימי לשום הליך רפואי ולשום התערבות, בלי הסכמה שלך!

תחשבי חיובי ממי