מהבוקר אני בדאון שמסלים לדיכאון (מכירה את זה) יש לי 2 ילדים מהממים בין הגילאים 2-3 לא עשיתי איתם שום פעילות,רק תקועים מול מסך טלויזה מ7 בבוקר ועד עכשיו. לא מכינה לאכול ורק בוכה . מרגישה אמא מזעזעת שאין לי כוח נפשי להרים את עצמי לבלות איתם ואפילו רק לשבת ולהשקיע איתם קשר עין !! כל זה בזמן שכל המשפחות לוקחים ומבלים זמן איכות עם הילדים שלהם והלב שלי נשרף על הקטנים שלי שדמעות יוצאות להם מהעיינים מרוב צפיה ממושכת בטלויזה😭😭😭 ניסתי ללמוד בבוקר( אני לפני מבחנים) ומהתסכול שאני לא מצליחה פשוט לא עשיתי כלום וכל היום מרחתי להם ולי וזה פשוט גורר אותי לדאון רציני שמתפתח אצלי לדיכאון של תקופה אין לי כוח לזה . איך מתמודדים עם התחושת החמצה שהילדים שלי אף פעם לא נחשפים לפעילויות גם לא אחרי המסגרות שלהם ??אני רק רוצה בית, לי בעצמי יש בעיית התמודדות עם לצאת אפילו ניסתי ללכת לטיפולים על זה אני רק סוגרת את עצמי בבית ובלי לשים לב עושה את זה לקטנים שלי😭😭😭😭😭

מישהי שיש לה נסיון עם טנס של צירים? האם אני צריכה להביא בטריות? או שהכל כלול בפנים?