מהבוקר אני בדאון שמסלים לדיכאון (מכירה את זה) יש לי 2 ילדים מהממים בין הגילאים 2-3 לא עשיתי איתם שום פעילות,רק תקועים מול מסך טלויזה מ7 בבוקר ועד עכשיו. לא מכינה לאכול ורק בוכה . מרגישה אמא מזעזעת שאין לי כוח נפשי להרים את עצמי לבלות איתם ואפילו רק לשבת ולהשקיע איתם קשר עין !! כל זה בזמן שכל המשפחות לוקחים ומבלים זמן איכות עם הילדים שלהם והלב שלי נשרף על הקטנים שלי שדמעות יוצאות להם מהעיינים מרוב צפיה ממושכת בטלויזה😭😭😭 ניסתי ללמוד בבוקר( אני לפני מבחנים) ומהתסכול שאני לא מצליחה פשוט לא עשיתי כלום וכל היום מרחתי להם ולי וזה פשוט גורר אותי לדאון רציני שמתפתח אצלי לדיכאון של תקופה אין לי כוח לזה . איך מתמודדים עם התחושת החמצה שהילדים שלי אף פעם לא נחשפים לפעילויות גם לא אחרי המסגרות שלהם ??אני רק רוצה בית, לי בעצמי יש בעיית התמודדות עם לצאת אפילו ניסתי ללכת לטיפולים על זה אני רק סוגרת את עצמי בבית ובלי לשים לב עושה את זה לקטנים שלי😭😭😭😭😭
אמהותאמהות
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באפריל 2025 בשעה 12:05
יש ימים כאלה , תחבקי את עצמך אנחנו גם ביום של בית , הכנו יחד פיצה לארוחת צהרים וזה עשה אותו מאושר יש מלא מתכונים קלילים ומתאימים לילדים אפילו על מצה עצמה ככה גם תסגרי את הפינה לארוחת ערב וגם את הפינה של התעסוקה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באפריל 2025 בשעה 12:15
קלי אותם לשחק בחוץ באיזה פארק או גינת שעשועים תקני להם גלידה, טרופית משהו בשביל ילדים זה עולם פשןט לרדת למטה זה לא יצריך מימך המון ואולי גם תהני ותתאווררי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באפריל 2025 בשעה 12:25
פעילות הכי פשוטה רק לשבת לצייר/לצבוע איתם כדי לעשות משהו ביחד תנשנשי איתם משהו חטיף או פירות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באפריל 2025 בשעה 13:13
תודה רבה בנות🤍

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי בנות ילדתי לפני כמה ימים תינוקת בת 4 ימים, היא ממש קטנה ועדינה ויצאה במשקל נמוך, כשהמשפחה של הבן זוג הגיעו לבקר אותי הם העבירו את הילדה בין הילדים שיחזיקו אותה שהיא היתה בת יומיים!!! והראש שלה התנדנד כל רגע, לא הגבתי כל כך כי הבן זוג שלי לא היה לידי בסיטואציה הזאת והרגשתי בודדה ולא רציתי שיפגעו מימני, היום עוד אחות מהמשפחה שלו באה לבקר אותנו בבית שלנו, והביאה איתה עוד 3 ילדים!! אחרי ששטפתי עד 7 בבוקר את הבית וניקיתי אותו ואני עם תפרים וכאובה, הילדים שלה לכלכו לי עם שוקולד את הספה והפינת אוכל והילדה הקטנה שלה מרחה על הגז שלי את כל השוקולד שהיא אכלה, הבת הגדולה שלה כשהיא החזיקה את התינוקת שלי היא נשפה עליה ממש מקרוב ונשמה אותה ושוב לא כל כך הגבתי, הבן האמצעי שלה כל רגע צעד לתינוקת באוזן שהוא רוצה גם להחזיק אותה, וזה הרגיש לי כאילו אין לי שליטה על התינוקת שלי, עכשיו אם הייתי רואה פוסט כזה של מישהי אחרת הייתי מגיבה לה ״אז אל תיתני״ אבל זה לא כשה פשוט כי הבן זוג אומר לי שהילדה צריכה לגדול משוחררת ולא להתבייש ולפחד מאחרים, זה נכון, אבל היא כל כך קטנה ולא באלי שכל אחד יגע בה, יש לבן זוג שלי אח שמעשן ירוק ותמיד יש לו ריח של זה על הגוף והבגדים , והוא יבוא לראות את התינוקת היום או מחר, ואני לא יודעת איך לומר לבן זוג שלי שלא הייתי רוצה שהוא יגע בה, אני מגזימה? 😞 אני מרגישה גם כל כך הורמונלית, אני יושבת במיטה שלי בחושך כותבת את זה ופשוט בוכה
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬54 תגובות