נזלת יבשה באף בן שנה לפיצי שלי סתום שני הנחיריים ואין אפשרות לנקות לו בלי שהוא בוכה צורח עד כדי איבוד נשימה , אני כבר לא יודעת איך לנקות לו את האף זה נזלת יבשה ממש והיא דבוקה לו לעור
אמהותאמהות
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בינואר 2020 בשעה 10:30
יש מי מלח ,טיפות ישירות לתוך הנחיר ,אחרי שהנזלת רכה יש בסופר פארם דבר כזה ששואב לכלוך מהאף של התינוקות . ואם זה את שואבת לו מכל נחיר ,עולה 20 שקל בית מרקחת סופר פארם .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בינואר 2020 בשעה 10:35
מי מלח לא עוזר , שואב ניסיתי הילד מתנגד בועט דוחף צורח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בינואר 2020 בשעה 10:52
מים חמים במקלחת להעסיק ולנקות לאט לאט תוך כדי מקלחת זההיתרכך במים יש מגבונים מיוחדים של לייף גם לניקוי האף לתינוקות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בינואר 2020 בשעה 11:15
מים חמים זה ישר מתרכך ובתוך המים תנבבי עם חיתול בד רטוב אחרת זה יהיה לו פצע וממש יכאב

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ילדתי! שבוע 39+3 קמתי ב-4 לפנות בוקר בגלל כאב חד בבטן התחתונה ולא הצלחתי לחזור לישון. מפה לשם, התחלתי להרגיש התקשויות וכאבים בבטן התחתונה שהלכו והתגברו כל 5 דקות על השעון. החלטתי לחכות קצת בגלל שכבר היינו במיון עם צירים סדירים ובסוף לא היה כלום אבל אחרי שעתיים יצאה הפרשה עם קצת דם אז הערתי את בעלי, קראנו לחמותי והזמנו אמבולנס. אחרי הרבה התלבטויות ושיעורי בית שעשינו בנושא, קיבלנו החלטה אמיצה לבקש ללדת באסותא באשדוד (אנחנו מבאר-שבע). הצוות של האמבולנס פחות התלהב, ניסו להתעקש על סורוקה, אמרו שאם לא אלד תוך שלושה ימים אז נשלם להם שלושת אלפים שקל אבל עמדנו על זה ובסוף יצאנו לאשדוד. הנסיעה לא הייתה קלה בכלל עם הצירים אבל החזקתי מעמד. כשהגענו, התפלאתי כמה שהבית חולים נקי ונעים למראה העין, לא עמוס בכלל. קיבלה אותנו מישהי חמודה שאני לא זוכרת את שמה, אמרה שאני בפתיחה 3 ואחרי בדיקת הרופאה אושפזנו בחדר לידה. היות וביקשתי לנסות ללדת בלי אפידורל, קיבלנו חדר לידה טבעי עם אמבטיה, כדור פיזיו ועוד מיני דברי נוחות, לא הפסקתי להתלהב מזה שהצוות שיתף פעולה עם כל בקשה שלי וממש לא התעקש על משככים או זירוזים. כל מיילדת שנכנסה נתנה לי טיפים לתנועות או דברים שיכולים לעזור. לקראת הצהרים, הצירים נהיו בלתי נסבלים. ניסיתי להישאר חזקה בין לבין אבל בכל ציר צעקתי שאני רוצה אפידורל. בסוף נכנעתי לקראת הערב, הגיעה מרדימה חמודה בשם ויקי שהייתה מאד עדינה והסבירה הכל. ממש אחרי שנרגעתי מהכאבים, המיילדת עשתה לי סטריפינג והמים פקעו. התחלתי להרגיש התקשויות בבטן כל דקה בערך, בלי הכאב של הצירים. אז התחיל גם לחץ בטוסיק שהתחזק עם כל ציר כזה וידעתי שהרגע קרוב אבל אפילו לא תיארתי לעצמי כמה. המיילדת בדקה אותי כמה פעמים והפתיחה התקדמה בסמ כל חמש דקות! באיזשהו שלב הודעתי לה שיש לי פיפי והיא אמרה שתעשה לי קטטר ואז כבר נלד אבל כשהעיפה מבט לפני, השיער כבר הציץ החוצה והיא אמרה שנעשה כבר אחרי הלידה! היא הרימה לי רגל אחת על הכתף שלה וביקשתי מבעלי לעשות את אותו הדבר עם השנייה, אמרה מתי ללחוץ ומתי לעצור וזרקה המון מילות עידוד, באיזשהו שלב נזכרנו שהבאנו איתנו שמן שקדים, היא מיד שפכה המון ממנו והתחילה לעסות לי את המקום בלי הפסקה, מפה לשם אחרי עשר דקות של לחיצות, הוא יצא לעולם ואני בלי קרעים בכלל! לקח לי כמה שעות עד שהתחושה חזקה ברגל ימין אחרי האפידורל אבל שמו אותי במחלקת אפס הפרדה ועזרו לי בכל מה שרק הייתי צריכה. היום אני כנראה משתחררת אחרי יומיים, מרגישה נהדר, הולכת כבר, אין מאושרת ממני. קיבלתי חוויה מתקנת ואני אמליץ לכל מי שאני מכירה ללדת פה. שיהיה לכן המשך הריון משעמם ולידה קלה בידיים מלאות אמן תודה על שהייתן פה בשבילי ובעזרת השם ניפגש שוב בעוד כמה שנים :)
הריון ולידההריון ולידה
💬19 תגובות