טעם דוחה בפהה לא מסוגלת יותרר כרגע אני בשבוע 10 +3 ופשוט הטעם במגעיל בפה לא עובר זה כבר מתסכל אותי יותר מכל תופעה אחרת אני כל היום בוכה או מנסה לישון כמה שיותר כדי לא להרגיש את זה , פשוט לא הגיוני שאין פתרון!!! אני חייבת עזרהה כלום לא עוזר לי לא מסטיק לא ארטיקים לא בייגלה לא כלום אני פשוט בדיכאון בגלל זה לא יודעת אם אני מוכנה לסבול את זה עוד חייבת פתרון מידי בבקשההה 😭😭
הריון ולידההריון ולידה
💬12 תגובות👍1 לייקים

תגובות (12)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בנובמבר 2019 בשעה 18:52
לא... התייעצתי גם עם הרופא גם הביא לי כדורים אחרים לבחילות , פשוט כלום לא עוזר , כל התופעות לוואי מתגמדות ליד זה אני חייבת להעביר את זה איכשהו לא יכולה עוד לסבול את זה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בנובמבר 2019 בשעה 18:57
אני לא מסוגלת לסבול את זה עוד דקה אני כבר לא יודעת עם מי להתייעץ ומה לעשות אני פשוט חושבת כבר על צעד קיצוני שלא בא בחשבון ואני לא מאמינה שזה עובר לי בכלל בראש ... וגם מים עם לימון לא עוזר לי קראתי על זה בכל מקום אפשרי וניסיתי כל פתרון 😭😭😭🆘
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בנובמבר 2019 בשעה 19:22
אני מכירה מישהי שסבלה מזה , טעם של מתכת בפה שלא עובר . תהיי חזקה יקירה , עם הזמן זה יעבור תנסי לקרוא ולהתייעץ אולי יש משהו שעוזר לזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בנובמבר 2019 בשעה 20:00
מכירה את זה מאמי זה מתחיל להעלם בשבוע 14 כזה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני באפיסת כוחות יש לי קטנה עם אנרגיות של שד טזמני, בת 7 חודשים וכבר מלפני חודש זוחלת יושבת והעמדת מצי שרק אפשר, כלומר אי אפשר לעזור אותה. מהרגע שנכנסה לשבעה חודשים היא גם בקושי ישנה במהלך היום. אולי פעמיים במשך חצי שעה.. גם בלילה כשהיא מתעוררת לאכול אז היא מתעוררת! מה שלא היה פעם. היא ממש נצמדת אלי כל הזמן! זה הגיע למצב שלא נרדמת בלעדי. זה הכל ממש חדש, ולפני חודש נקלטתי להריון. העייפות ממש קשוחה בשלב הזה.. הבנזוג עובד המון! היום קמתי איתה, ועם כמה שאני מתה עליה פשוט לא היה לי כוח לחשוב על עוד יום כזה.. שהיא 24/7 סביבי ואני לא יכולה לעשות כלום!! תכננתי לשים אותה בגן רק בגיל שנה בערך ועכשיו אני כבר לא יודעת. בגלל זה שולחים לגן? למה רציתי ילדים בשביל לגרש אותם? אני לא עובדת, רק לומדת, תואר שני, 3 ימים בשבוע, זה לא פחות קשה אפ לא יותר.. אבל אני בבית! אמא שלי כל הזמן חוזרת על המשפט המאוס ״רצית ילדים לא?!״ ויש לי מצפון על כל פעם שאני נשברת.. באמת שעד עכשיו זה גם בקושי קרה. אני שרופה על הילדה אבל משהו בגיל הזה, חרדת זרים, היצמדות פסיכית אליי ובקושי ישנה... לא עומדת בזה! וגם תוהה איך אפשר להכניס לגן בשלב של חרדת זרים? היא גם לא יודעת להירדם לבד, רק על הידיים.. למי יהיה סבלנות שם אליה?? יש אימהות במצב הזה אולי? מישהי יכולה לייעץ? אולי כדאי יועצת שינה ואז גן? HELP!
אמהותאמהות
💬1 תגובות