מתפרקת גיליתי שאני בהריון שבועיים אחרי שסיימתי לעבוד במקום כלשהו והייתי באמצע מעבר לחצי השני של הארץ. האבא של הילדה גרוש ומשלם מזונות אבל החליט לעזוב גם ולהיות איתי. אנחנו גרים בנפרד בערים שונות ולא מצליחים לדבר כמו בני אדם אחד עם השניה, הכל ריבים סביב זה שאני רוצה להיות אם יחידנית ושאולי בהמשך ננסה להיות זוג ושאני לא אצליח להתקיים בלי תמיכה של המדינה והוא רוצה לגור איתנו ולחיות איתנו כאשר הוא לא יכול להרוויח סכום שיכסה את הצד שלו ואת הפסד התמיכה. בינתיים אני גרה אצל ההורים שעוד יותר מכבידים כי לא מצליחים להתמודד עם הסיטואציה... ואני מרגישה בינתיים שהדכאון והחרדות שלי פוגעים בעוברית שלי שלא עשתה רע לאף אחד. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להתחיל להתמודד

תרופות בזמן הריון אני רואה פה הרבה פוסטים ושאלות של בנות ששואלות אם מותר לקחת תרופה או לא. בסהכ כולנו עוברות את אותן החוויות. אבל אנחנו לא רופאות אז אולי כדאי שנפסיק לייעץ לגבי תרופות אם אין לנו את הידע?! קרה לי השבוע מקרה עם תרופה שלא הייתי בטוחה אם מותר או לא. כולן פה אמרו לי 'לא' אבל מן הסתם בדקים לעומק. התקשרתי לאחות של מכבי והיא הפנתה אותי לשאול לגבי התרופה במרכז הטרטולוגי של משרד הבריאות בטלפון 025082825 או להריופון של אסף הרופא בטלפון 089779309 יש להם את המידע הוודאי והמוחלט לגבי תרופות אם מותר או אסור בזמן הריון לפי השלב שאת נמצאת בו. גם כשהגעתי לקנות את המרשם הרוקחת בעצמה שאלה אם התייעצתי עם המרכז הטרטולוגי. חבל שסתם תסבלו ולא תקחו או תקחו תרופה בגלל ההמלצות שאתן מקבלות בפורום....זה לא צחוק ועדיף להתייעץ עם מומחים בתחום.

מנגו ואבטיח נותנות בטעימות לבת חצי שנה? אמרו לי שהם גורמים להם לשלשולים ונשמע לי תמוה. היא נגעלת ועושה רפלקס השאה לבננה, אבוקדו ורוב המרקים משום מה ובטעימות היא ממש עפה. יש לכן רעיון איך לגרום לה לקחת?

צריכה עיצה. בעלי בחור טוב ממש. כזה שמכבד אותי ומשתדל שיהיה לי טוב. אם זה לדאוג לי לאכול , לתת לי לנוח ולשמור על הילדים , להיות שותף בנקיון בהכל. יש לו גם לב טוב והוא חכם ומקשיב באמת ב"ה זכיתי. אבל.. הוא לא נותן מחוות רומנטיות ועד שנותן זה כי הוצאתי לו את המיץ. לא יוזם כלום לא הליכה משותפת לא לשבת בים לא ארוחה לא דיט ממש כלום. ואם כן זה רק אחרי שחפרתי לו את החיים. וגם זה יושבים באוטו והשאלה לאן את רוצה לנסוע? או בית מלון אחרי שאני קודחת לו שאני רוצה נופש. נשואים כבר 4 שנים כמעט. אני מותשת מלדרוש , מותשת מליזום, כואב לי באמת.. מרגישה שאני עם שותף מעולה אבל לא עם בעל פשוט אין רומנטיקה.. אולי קצת במיטה. כואב לי לראות ולשמוע איך זוגות אחרים מבלים ואיזה מחוות או הפתעות הבעל קנה לאישתו. בא לי לבכות. ניסיתי בכל דרך להראות לו להגיד בפרוש לתת אופציות ושום דבר כל פעם האכזבה מגיעה והמועקה גדלה.. לא בא לי להשלים עם זה שזה ה"אופי" שלו 😞

זה מראה שיש צירים ?

היי בנות , אולי קצת תרגיעו אותי מניסיון כי הקורונה הפכה אותנו למשוגעים .. בן 6.5 עם צינון חזק , התלונן קודם על כאבים במצח מדדתי חום היה 38, ירד עם נורפן ועברו הכאבים במצח .. אקח אותו לבדיקת קורונה היום , אבל אולי יש פה אמהות מניסיון שעשו בדיקות קורונה לילדים עם חום וצינון וזה ל-א היה קורונה ? מציינת שהוא החלים מקורונה לפני 10 חודשים ..