מתפרקת גיליתי שאני בהריון שבועיים אחרי שסיימתי לעבוד במקום כלשהו והייתי באמצע מעבר לחצי השני של הארץ. האבא של הילדה גרוש ומשלם מזונות אבל החליט לעזוב גם ולהיות איתי. אנחנו גרים בנפרד בערים שונות ולא מצליחים לדבר כמו בני אדם אחד עם השניה, הכל ריבים סביב זה שאני רוצה להיות אם יחידנית ושאולי בהמשך ננסה להיות זוג ושאני לא אצליח להתקיים בלי תמיכה של המדינה והוא רוצה לגור איתנו ולחיות איתנו כאשר הוא לא יכול להרוויח סכום שיכסה את הצד שלו ואת הפסד התמיכה. בינתיים אני גרה אצל ההורים שעוד יותר מכבידים כי לא מצליחים להתמודד עם הסיטואציה... ואני מרגישה בינתיים שהדכאון והחרדות שלי פוגעים בעוברית שלי שלא עשתה רע לאף אחד. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להתחיל להתמודד