גישה מרגשת לאמהות שאנחנו.. אל תחזיקי אותי, אמרו לך. שלא אתרגל. אל תנענעי אותי, אמרו לך. שלא תסבלי אחר כך. תני לי להרדם בעצמי, אמרו לך. שלא אהיה מפונק. אני משחק בך, אמרו לך. זה הכל מניפולציות. אל תתני לי לאכול בלילה, אמרו לך. כדי שלא אתעורר. לבכות זה בריא, אמרו לך. אבל..... למה? היצור הזך והטהור הזה שאת כרגע מביטה בו הילד שלך- זה אני! הייתי בתוכך 9 חודשים, הקשבתי לדפיקות הלב שלך קיבלתי הזנה באופן תמידי, נרדמתי בנעימות ונוחות, מכורבל, מחומם, עטוף. מנוענע כמעט רוב היום. זו הייתה המציאות שלי. זה מה שהייתי רגיל אליו. ויום אחד, יצאתי ממך- ופתאום! אורות, קולות, ריחות, צלילים, כח כבידה, קור, מערכת עיכול, רעב, עייפות, מלבישים, מפשיטים, מקלחים, מנקים, מורחים- ואוו כמה דברים!!!!!!! ודווקא לכל אלו - אני לא רגיל! וזה קשה, לפעמים טראומתי. ואני מחפש- נחמה, חום, קרבה. איפה את, אמא? איפה דפיקות הלב שהרגיעו אותי בכל שניה ביממה. למה אני שוכב לבד, אמא? אני לא רגיל כך לשכב על הגב, אני רגיל להיות מכורבל ועטוף. זה מוזר, פתאום הידיים והרגליים קופצות לי- מה זה? מה עושים עם זה? ולמה הבטן כואבת לי, אמא? זה רעב? קקי? סתם גזים? ולמה זה לא עובר? תחזיקי אותי אמא, תרגיעי אותי. אני זקוק לך. תכרבלי, תנחמי. תהיי איתי. יהיו פעמים שדווקא יהיה לי נעים לשכב במיטה אז את יכולה להניח אותי אמא בזמנים האלו, זה בסדר. הבנתי מה עושים עם הידיים והרגליים, אמא. אני יכול בעזרתם לומר לך מה מפריע לי. אם תצליחי להבין את מה שאני מסמן לך תדעי בדיוק מה אני רוצה ועד שאני אלמד לדבר, זו תהיה הדרך שלנו לתקשר, אמא. תצפי בי.. בלי הטלפון, והמחשב. תצפי רק בי ותלמדי את השפה שלי- ככה לשנינו יהיה יותר נעים. אני לא צריך שתשאירי אותי במיטה לבד כדי ללמוד איך לישון או מתי להרדם אני צריך שתביני את השפה שלי שפת הגוף שלי וככה תתני לי מענה מדויק, אמא ואני אהיה רגוע, ושלו וכך גם את. אני אוהב אותך, אמא את מופלאה! אל תרגישי רע כשלפעמים את לא בטוחה ואני בוכה. האמא הכי טובה בשבילי - איך שאת, זה הכי טוב שיש. תודה על כל מה שאת עושה עבורי ובשבילי ❤

היי בנות כמה זמן לוקח לבדיקות דם אחרי שקיפות להגיע?

מוטרדת אתמול שחזרתי מבדיקה בטעות עלינו עם הרכב במדרכה קצת לא כאב לי פשוט נבהלתי

בוקר טוב לשבוע 20 ! עברנו חצי דרך!!! :)

בנות אני בתסביך קצת רציני ומקווה שיהיו כאן בנות שיזדהו איתי כי אני מרגישה קצת מוזרה... אני בשבוע 34+4 ואני קוראת מלא פוסטים גם כאן וגם בפייסבוק על בנות שעלו לבית חולים ושילדו בשבועות 36-38 בעקבות מצוקה עוברית. השאלה שלי היא איך אפשר לדעת שהעובר במצוקה ושחייבים לעלות לבית חולים לבדיקה? לצורך העניין - יש ימים שאני מרגישה אותו יותר ויש ימים שפחות ולפי מה שקראתי ומה שנאמר לי יכולים להיות להם ימים שהם קצת ישנוניים ופחות זזים או שהם נמצאים בתנוחה שקצת פחות מרגישים אותם, אז איך אני יכולה לדעת אם העובר במצוקה או שהוא סתם ביום ישנוני ועייף או בתנוחה לא טובה? אני לא רוצה להיות חרדתית מידי ולעלות כל הזמן לבית חולים בגלל שטויות או תסביכים שלי, אבל עדיין... איך אפשר לדעת האם העובר במצוקה או שהוא סתם ישנוני?

אמאלה אני עכשיו בבי"ח ועושים לי סטריפינג! (שבוע 39+4) מתה מפחד! חלק פה אמרו שזה כאבי תופת! זה עזר לכן?? אחרי כמה זמן?