פחד שאני עושה טעות לאף אחת מכן (שבהריון ראשון) אין את הפחד שהיא מכניסה את עצמה לכלא? קיבלתי רגליים קרות. מצב רוח רע לצד הבחילות
הריון ולידההריון ולידה
💬17 תגובות

תגובות (17)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באוגוסט 2019 בשעה 12:32
היי, זה לגמרי טבעי הפחד, אני בשבוע 11 וגם מידי פעם עולה בי פחד וחששות, מה יהיה? איך אסתדר? איך נכנסתי לזה? זה שינויי גדול בחיים , אבל מרגישה שהכל יהיה בסדר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באוגוסט 2019 בשעה 12:34
אני בשבוע 8. ואין לי בן זוג זה מתרומת זרע אחרי המון מחשבה והבנה שאסור לי לחכות בגלל הגיל. לא ציפיתי שהטיפול יצליח כל כך מהר. ועכשיו אני פוחדת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באוגוסט 2019 בשעה 12:41
היי בנות, אני בהריון שלישי, יש לי בת בגיל 17 ובת בגיל 15. הכל נראה לי רע מאוד כשגיליתי שאני בהריון.. התוכניות שלי ליהנות אחרי גידול ילדים, ולהתחיל תואר שני, הכל מתבטל כרגע. הריון הזה לא היה מתוכנן. אבל עכשיו כשאני נזכרת ברגעי האושר הגדול שהעניקו לי בנותיי אני מתעודדת ורוצה לומר לכן הכל שווה את זה, אתן תמצאו את עצמכן מאושרת בצורה שלא הייתן מעולם, ילד ממלא את חיינו בשמחה ובאהבה ענקית. אל דאגה זה נורמלי המחשבות האלו, אבל עוד תראו שכל החששות היו לשווא.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באוגוסט 2019 בשעה 12:48
תודה הראלה זה מעודד. כנראה שעד שאין ילד אי אפשר להבין איך משהו כל כך קשה יכול לגרום לכל כך הרבה אושר

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מאבדת את השפיות (לא קשור להריון) אז אני בשבוע 18+5, בספטמבר שעבר התפטרתי מעבודה שלא התאימה לי.. והחלטתי קצת לנוח, אף פעם לא היו לי תקופות מנוחה בין עבודות, אני בת 27. בנובמבר גיליתי שאני כבר שלוש שבועות בערך בהריון. ומאז לא ממש מצאתי עבודה, אני מקבלת אבטלה שתכף גם תיגמר אבל הבעיה היא לא כספית.. טפו טפו טפו בעלי מרוויח מספיק בשביל לממן את הבית.. הבעיה היא שכל יום חוזר על עצמו, ארבע קירות.. 2 כלבים.. מטבח, כביסות אולי סדרה וחטיפים.. אנחנו גרים במרכז, החברים שלי מהשרון ויש קצת במרכז אבל החיים לא עוצרים, כל החברות והחברים עובדים, חיים, רצים לאנשהו ואני מרגישה שהחיים שלי פשוט נעצרו.. לעט לעט אני מרגישה שאני לבד.. אין עם מי לדבר, בעלי חוזר בערב הביתה אוכל רואה איזה משהו והולכים לישון וככה כל יום.. אז רוב היום אני לבד.. הוא לא ממש מצליח להבין, הייתה תקופה שהוא ישב בבית בגלל טעונת עבודה אז איפשהו הוא יכול להבין אבל אני כבר מספטמבר בבית.. הקירות של הבית לוחצים עליי, נעלם לאט לאט החשק לעשות משהו בכלל.. חברות רחוקות וגם עסוקות ואין לי באמת מה לעשות עם זה והאמת שכבר אין חשק לכלום, האטרקציה היחידה זה כשאני מרגישה את התינוק מתחיל לזוז ולבעוט. מה עושים? איך יוצאים מזה? סליחה על החפירה חח
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות