תינוקת בת 7 ימים זה אמיתי שהיא משביטה אותי כל היום היא רוצה להיות על הידיים אם שמה אותה בעריסה היא צורחת מבכי .. עד שלשום היא היתה ערנית בלילה והיום זה ההפך ביום ערה ובלילה קצת ישנה .. בנות זה טבעי ?? אין לי זמן אפילו לעשות מקלחת או לאכול !
אמהותאמהות
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 באוגוסט 2019 בשעה 10:46
דבר ראשון, מזל טוב. היא רק נולדה, זה טבעי ונורמאלי שהיא תרצה להיות צמודה אליך, זה מה שהיא הכירה במשך 9 חודשים. אם יש לך אפשרות תנסי שמישהו יהיה איתה במשך שעה בערך בשביל שאת תוכלי לנוח קצת. מבחינתם עדיין אין יום ולילה, הם ישנים ואוכלים ולכן הגיוני שהכל מבולגן. יכול להיות שהתחילו לה קצת גזים או שיש לה גרעפס שתקוע ומציק. תהיי חזקה, זאת תקופה קשה שמרגישה כמו נצח אבל עוברת. בהצלחה!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 באוגוסט 2019 בשעה 10:51
החודש הראשון מאד קשה... כולם לומדים להכיר את כולם.. אין עוד סדר יום ואין כלום. אולי יש לה גזים? בכל מקרה היא ממש פיצית... הגיוני שתרצה קרבה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 באוגוסט 2019 בשעה 10:52
נשמע תקין לחלוטין ככה זה תינוקות ממליצה לך לקנות מנשא טוב ככה יתפנו לך 2 ידיים העניין עם הלילה יתאזן בסוף פשוט תישני מתי שהיא ישנה ...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 באוגוסט 2019 בשעה 10:53
כן הגיוני. היא הייתה 9 חודשים ברחם ויצאה לאוויר העולם רק לפני 7 ימים. המון סבלנות, חום ואהבה. בשבועיים הראשונים היו מאכילים אותי...

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

איך להסביר לאמא שלי? (בקשה לעזרה ופריקההההה מה שיושב לי בלב) אמא שלי אישה מאוד קשה. באמת, לא מגזימה. כל מי שמסביבי יודע את זה, או מגלה את זה באיזשהו שלב של ההיכרות. היא אישה נורא חשוכה בדעות שלה, היא גם נורא גזענית, וחושבת שכולם חייבים לה כאן ועכשיו. לפעמים היא מתנהגת כמו הישראלי המכוער, ובאמת אני מתביישת שהיא אמא שלי. היא חושבת שאני צריכה להיות זמינה לה 24/7 לא חשוב באיזה יום, ומה מצבי. (עם ילדה בת שנה פלוס ובהריון שני) כל הזמן, כל החיים יש לנו ריבים וויכוחים בגלל הנושאים שהזכרתי קודם. היום למשל היא התקשרה אליי, וראיתי רק אחרי זה את השיחה. חזרתי אליה כשהתפנתי מעיסוקיי, והיא התחילה לצעוק ולכעוס שאני אף פעם לא זמינה עבורה. ובמה אני כבר עסוקה אם אני לא עובדת? שאני צריכה להתבייש שאני לא עונה לה. והתחילה להגיד כלכך הרבה חארטות, שהתחיל לכאוב לי הראש ממנה. היו לא מעט פעמים בשנה וקצת האחרונה שאחרי ריב הפסקנו לדבר למשך כמה שבועות, והשיא היה חודש ומשהו. רוב הפעמים, גם כשהיא פגעה בי נורא קשה עם המילים שאמרה לי, אני באתי ראשונה ודיברתי ראשונה. ונמאס לי שעל כל דבר היא פותחת ריב כמו ילדה קטנה. היא גם בורחת מהמציאות, ומהאמת לרוב. חיה במין בועה משלה, בעולם משלה. בקיצור חיה קצת בסרט. ניסיתי לדבר איתה בכל גישה אפשרית, בכל שפה שאני יודעת, בהודעות, בטלפון, פנים מול פנים. מה לא ניסיתי. זה פשוט חסר טעם!!!! היא מכחישה שיש לה איזושהי "בעיה". למרות שלא רק אני אמרתי לה על זה. ישר איך שמשהו לא נראה לה, היא מתחילה לצרוח כמו מטורפת. גם אם זה בקניון או באמצע הרחוב. וככה זה היה מאז ומתמיד. איך עוזרים לאדם כזה לקבל עזרה? היא חייבת עזרה. והיא מכחישה שהיא בבעיה.
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות