היום קשה לי במיוחד אוףףף איזה יום של רגרסיה, אני מרגישה שאני עומדת להשתגעעע!!! הבת שלי בת כמעט חודשיים, לא מפסיקה לבכות אם אני מתרחקת אפילו לדקה!! מהלילה רוצה ציצי וידיים...אני נותנת לה ךינוק והיא מוצצת בפראות, גם אחרי שסיימה לבלוע לא משחררת, שני השדיים שלי מרגישים כמו בלונים מפונצ'רים מרוב שהם התרככו מהממציצות והיא עדיין לא רגועה עושה קולות של התנשפות...אני חוששת שהיא עדיין רעבה כל הזמן (היא מתחת לאחוזון שלה במשקל נולדה קטנה ועולה לאט) אבל לא נותנת לי אףילו ללכת להכין לה בקבוק, מה זהההה זה קשה לי ככה לבד בלי עזרה... ובכלל בסופש גיסתי הייתה איתנו והיא אצא לארבעה ילדים קטנים, אמרה לי שהתינוקת שלי בכיינית מדי, שזה לא אמור להיות ככה והלחיצה אותי ממש... בבקשה תגידו לי אם גם לחלק מכן יש תינוק שלא מפסיק לבכות ומחזיק לבד גג 20 דק בנדנדה או במזרן עם מוסיקה...
אמהותאמהות
💬15 תגובות

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביולי 2019 בשעה 15:48
רוב הסיכויים שזה לא רעב אלא הנאה מהיניקה עצמה.. הם מאוד נהנים מזה, בנוסף היא מנסה להשיג תשומת לב מתמדת צריך לאט לאט להראות לה שאת לא נעלמת ושאת לידה.. להרגיל אותה לתת אמון❤️ בהצלחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביולי 2019 בשעה 16:04
יש ימים כאלו , זה לא רגרסיה. זה פשוט יום שהתינוקת לא נינוחה אפשר להכין בקבוק איתה על הידיים, אולי באמת היא רעבה , אולי כאבי בטן . הציצי שלך זה לא רק אוכל. זה החיבור אלייך אל תתרגשי מאמהות אחרות.. אסור להשוות בין תינוקות... היא רק בת חודשיים . עדיין מסתגלת לעולם ... סבלנות ... אם יש לך מנשא תשתמשי בו. תני לידיים שלך קצת לנוח...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביולי 2019 בשעה 16:51
ממש נשמע כמו קפיצת גדילה. תהיי חזקה, זה בטח יעבור תוך יום יומיים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביולי 2019 בשעה 17:02
גם לי יש תינוקת בת חודשיים האומנם לא מניקה אבל עוברת איתה גם ימים קשים בעיות עם האוכל היא עולדה קטנה ובאחוזון 2 אבל יש לה ימים טובים וימים פחות טובים מנסה לנשום מאוד קשה לי עם אנשים שאומרים התינוקת בכיינית את מרגילה אןתה יותר מידי לידיים כל ילד הוא שונה אי אפשר להשוות בכלל פשוט לא להקשיב היום היה לך יום קשה..מחר יום חדש 🤩 יש לך נסיכה !

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

תפרים - לא יודעת איך לא בדקתי לפני הלידה ואיך הייתי תמימה אחרי אבל לפני הלידה הראשונה לא בדקתי מה קורה אם יהיה לי תפרים ופתרונות להתמודד עם הכאבים. בלידה נקרעתי מבפנים וגזרו אותי עם מספריים מבחוץ, ככה שכולי הייתי תפרים וכולי בכי מכאבים. רופא שתפר אמר לי לעשות רק שטיפות מרובות במים! בתמימותי האמנתי שככה זה. כשאפידורל הפסיק לעבוד אחרי הלידה והתחלתי לצרוח מכאבים ניגשתי לאחיות במחלקת יולדות והתחננתי לעזור לי. אחת ישר רצה להביא פדים עם מגנזיום, ואחרת שאלה אם יש לי שם בצקות. אמרתי לא רק תפרים. אז היא אמרה מגנזיום רק למקרה בצקות. ולא הביאו לי. מה כן, כמובן משככי כאבים (אופטלגין, אקמול, איבופן. כל פעם כדור אחר) שרצתי לקבל כל כמה שעות יום ולילה במשך שלושה ימים. וכשחזרתי הביתה עוד הרבה זמן הייתי על כדורים שלא תמיד עבדו או עבדו לא להרבה זמן. ומצאתי את עצמי בוכה יום ולילה רק מכאבי תפרים (בלי לדבר על דכדוך אחרי הלידה ומה שמלווה את זה. חשוב לציין שאין לי עזרה מאף אדם). עכשיו אני בהריון שני בחודש שישי (7.5 חודשים אחרי הלידה הראשונה) ופתאום רואה הרבה פוסטים בנושא (גם בהריון הראשון הייתי פה בפורטי אבל איכשהו...לא משנה). והבנתי שכל הבנות או רוב הבנות כן השתמשו בדברים כמו אלופירסט, אמלה, עזרקאין, פדים מגנזיום, פדים קפואים... אז למה אני הייתי כל כך תמימה?! 🤷🤐 בקיצור תודה לכל אחת שקראה עד לפה! איך אתן התמודדתם ומה עזר לכם? תודה ⁦♥️⁩
אמהותאמהות
💬30 תגובות