תפרים - לא יודעת איך לא בדקתי לפני הלידה ואיך הייתי תמימה אחרי אבל לפני הלידה הראשונה לא בדקתי מה קורה אם יהיה לי תפרים ופתרונות להתמודד עם הכאבים. בלידה נקרעתי מבפנים וגזרו אותי עם מספריים מבחוץ, ככה שכולי הייתי תפרים וכולי בכי מכאבים. רופא שתפר אמר לי לעשות רק שטיפות מרובות במים! בתמימותי האמנתי שככה זה. כשאפידורל הפסיק לעבוד אחרי הלידה והתחלתי לצרוח מכאבים ניגשתי לאחיות במחלקת יולדות והתחננתי לעזור לי. אחת ישר רצה להביא פדים עם מגנזיום, ואחרת שאלה אם יש לי שם בצקות. אמרתי לא רק תפרים. אז היא אמרה מגנזיום רק למקרה בצקות. ולא הביאו לי. מה כן, כמובן משככי כאבים (אופטלגין, אקמול, איבופן. כל פעם כדור אחר) שרצתי לקבל כל כמה שעות יום ולילה במשך שלושה ימים. וכשחזרתי הביתה עוד הרבה זמן הייתי על כדורים שלא תמיד עבדו או עבדו לא להרבה זמן. ומצאתי את עצמי בוכה יום ולילה רק מכאבי תפרים (בלי לדבר על דכדוך אחרי הלידה ומה שמלווה את זה. חשוב לציין שאין לי עזרה מאף אדם). עכשיו אני בהריון שני בחודש שישי (7.5 חודשים אחרי הלידה הראשונה) ופתאום רואה הרבה פוסטים בנושא (גם בהריון הראשון הייתי פה בפורטי אבל איכשהו...לא משנה). והבנתי שכל הבנות או רוב הבנות כן השתמשו בדברים כמו אלופירסט, אמלה, עזרקאין, פדים מגנזיום, פדים קפואים... אז למה אני הייתי כל כך תמימה?! 🤷🤐 בקיצור תודה לכל אחת שקראה עד לפה! איך אתן התמודדתם ומה עזר לכם? תודה ⁦♥️⁩