במשפחה לא מכבדים את הסמכות שלנו כהורים.. מה עושים? אז במשפחה שלי יש חוסר כבוד מוחלט כלפינו כהורים. למשל מבקשים לא לתת לילד מלא ממתקים ומתעלמים מהבקשות שלנו ומפוצצים אותו במתוק. מבקשים לא להשכיב לישון אחרי שאוספים אותו מהגן ואמא שלי מתעלמת ומשכיבה את הילד ישר ככה שיש לנו אחרי זה חגיגה בלילה. מבחינתי לא להעזר בהם בכלל כי ניסיתי במלא הזדמנויות לדרוש שאו שילכו לפי הכללים שלנו או שלא ישמרו על הילד (באמת שגם ככה אנחנו כל הזמן מסתדרים לבד). מרוב שזה מעצבן אותי אני מעדיפה להביא עזרה בתשלום משאמא שלי תשמור עליו. ניסיתי לדבר איתה באינסוף הזדמנויות והיא פשוט לא מקשיבה... זה כמו לדבר אל הקיר... מה עושים?! מתוסכלת קשות
הריון ולידההריון ולידה
💬25 תגובות👍2 לייקים

תגובות (25)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביולי 2019 בשעה 14:16
עשיתי את זה במשך חודשיים. זה נגרר לריב מטורף ודרמה.ובסוף נשברתי 😔 בכל זאת היא סבתא וממש חשוב לה לשמור עליו. היא רק חופרת כל הזמן מתי אפשר לשמור עליו ורק מלחשוב על זה אני מתעצבנת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביולי 2019 בשעה 14:18
גם חמותי אגב עם אותם קטעים... שמה לו טלויזיה חופשי כשהוא אצלה למרות שאנחנו לא מסכימים... זה מרגיש כאילו הפתרון הוא לא לאפשר לאף אחד לשמור עליו אבל זו ממש דרך להסתכסך עם כולם 😔
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביולי 2019 בשעה 14:22
גם כשאנחנו בבית היא עושה את זה אבל. ממש שוברת לנו את המילה מולו. מגניבה לו סוכריות וצוחקת. זה לא שאני אקח לה ממתקים בכוח מהיד.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביולי 2019 בשעה 14:28
אני אומרת לך, אמא שלי חצופה ברמות בקטע הזה. אצלי בבית מול הפנים שלי בקטע של צחוקים. פשוט לא שמה עלי. שוברת לי את המילה וצוחקת. מבעלי היא גם לא תופסת... היא לא רואה אף אחד בעיניים ועושה לי "אותך גידלתי ככה ויצאת בסדר".

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בנות אני מתחננת אל תתעלמו...תעזרו לי בבקשה.. הבן שלי בן שנה וחודש.. הוא החיים שלי. אני נשואה ברוך השם באושר. אני כרגע בבית עם הקטן, רק בעלי עובד. אני עושה הכל בשבילו, נמצאת איתו כל היום מאכילה, מחליפה, מלבישה, מכבסת, מבשלת משחקת מה לא.. נותנת לו את החיים שלי. בסופשים לפעמים הוא נשאר אצל חמותי או ההורים שלי. כשאנחנו חוזרים לקחת אותו הוא לא מתייחס אליי בכלל, לא שמח לראות אותי, לא מתרגש, כאילו אני אוויר. עד כדי כך שהוא בא אל חמותי ומבקש שתיקח אותו לידיים, רץ אחריה, וגם כשהיה אצל ההורים שלי באנו לאסוף אותו לקחתי אותו על הידיים והוא צרח כי רצה אל אבא שלי... יש לציין שבבית הוא תמיד שמח לראות אותי צוחק איתי ביחד, מבקש שאקח אותו לידיים וכיף לנו הכי בעולם.. אבל כשהוא אצלם ואנחנו עם בעלי חוזרים אנחנו אוויר.. אני כל כך מתוסכלת מזה בא לי לבכות ממש רע לי.. אני במחשבות שהתינוק שלי לא אוהב אותי כשהוא אצלם 😭 אני נותנת לו את כל החיים שלי, סחבתי 9 חודשים בסבל והריון קשה, לידה, דיכאון אחרי לידה, כל היום איתו בבית נותנת לו הכל ובסוף הוא מתעלם ממני כשהוא אצל ההורים שלנו.. אני עצובה ברמות בא לי לבכותתתתתתת מרגישה על הפנים ממש בדיכאון מזה... תגידו לי פךיז שזה עובר הילד הזה הוא כל החיים שלי וכל הקיום שלי ולראות את זה פשוט גורם לי לסבל... למה??? 😓😓😓
אמהותאמהות
💬11 תגובות