איזה מבאס זה שאני ובעלי נמצאים בתהום עמוקה ככ בזוגיות שלא נראה לי שמשהו יכול אי פעם להחזיר את האהבה או את התשוקה. יש ביננו קרע עצום! כמה שנים של מריבות קשות של תסכול אחד מהשניה קללות וזוגיות הכי לא בריאה שיש. יש פחד מגירושים אצל שנינו, זה כאילו שנינו רוצים בזה אבל לא מעזים לעשות את הצעד. יש 3 ילדים אומללים בתמונה שאין יום שאני לא מרחמת עליהם ומתנצלת שהם נאלצים ללמוד מהי זוגיות לא בריאה. אני מפחדת להתגרש, להיות לבד, להיות בקשיים כלכליים . לבדידות אני כבר רגילה, כי רוב הזמן בעלי ישן אצל ההורים שלו כך שדי התרגלתי להיות לבד. גם שהיו טילים בצפון הייתי רוב הזמן לבד עם הילדים. אני בן אדם עצוב ממורמר עם חרדות ופחדים קשים מכל כך הרבה דברים. בעלי העלה פעם אחת ייעוץ זוגי אחרי שהתנגד לזה שנים אבל לא באמת עשה עם זה משהו. אני אפילו העליתי לא פעם במוחי מחשבות אובדניות כי בדידות זה משהו שהוא ככ קשה לשאת. ואני לא מדברת על שעות היום בהן אני עובדת מוקפת באנשים ויש חברות וכו׳ אלא על שעות הערב שכל הבית עליי המטלןת והילדים ואז בלילה להיות לגמרי לבד מול הטלוויזיה להרדם בסלון וממש להיות עם עצמי. זה קשוח. ואין יום שאני לא חושבת על זה ושואלת למה התחתנתי עם מישהו כזה שידעתי מראש שהוא טיפוס קשה, הוא לא שותף לא חבר כל הזמן מבקר אותי לא מכבד אותי לא מעריך אותי ואני עושה כל כך הרבה. פעם אחת הוא לוקח את הילדים איתו לאיזה מקום ואז אומר לי את לא אמא חווייתית איתי הילדים נהנים שמחים צוחקים. אני עושה הכללללל!!! הוא מהעבודה הולך ישר לאמא שלו לא מגיע אף ערב לעזור עם הבית והילדים, איך ישאר לי מקום להיות חווייתית בדיוק? סליחה על החפירה ושזה כזה ארוך ותודה למי שקראה 😥

הבקבוק המושלם!!

מישהי יודעת עד כמה זה בעייתי ללכת לפיזיותרפיה לרצפת אגן בזמן מחזור?