פריקה😢 מיום חמישי אני עם דלקת בשן בינה כבר יומיים עם מוקסיפן כלום לא זז לא יכולה כבר לסבול את הכאב הזה ועכשיו המצב הבטחוני הזה שכבר התרגלתי אליו עד לפני חצי שנה ראיתי את עזה מהחלון מרוב שהייתי קרובה ממש עוטף עזה עכשיו עדיין בדרום בלב האזעקות אבל בבית בלי ממד ועם שני הקטנטנים שיהיו בריאים בהריון הלחץ הזה שמה תהיה אזעקה בלילה לאן נלך?? וראיתי את הבית שנפל בו היום במרכז איזה פחד מזל שהם הלכו לממד ממש מלחיץ זה עשה לי מה זה פחדים ואני תמיד משדרת חוזק לחברות ולמשפחה ולא נעים לי להודות שאני מפחדת בתוך תוכי בפרט בלי ממד והכאבים האלה אוףף וכל הערב כןאבת לי הבטן ואני לא מפסיקה להיכנס לשירותים לא יודעת אם זה מהאנטיביוטיקה או מפחד סמוי 😥
אמהותאמהות
💬11 תגובות

תגובות (11)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 במרץ 2019 בשעה 21:11
אספר לך משהו. לפני כחצי שנה לבעלי היו כאבי שיניים למרות שלקח משככים ואנטיביוטיקה. זה לא עזר. הרופא לא ראה בעיה . אמרתי לו נבדק רגשית מה קורה שם, עשיתי לו טיפול ״מסע״ של ברנדון בייס ועלינו על חויה מהעבר שהכאב והרגשות עדיים היו אצלו רק מודחקים. בסיום התהליך הכאבים עברו ולא חזרו עד היום. ואת זו שכתבת פוסט לליז אז בכלל הייתי מאמינה שיש לך רגשות שאת צריכה לפרוק החוצה לתת להם ביטוי מלא ולשחרר אותם. עכשיו נוסף לך המצב בדרום בכלל חגיגה. בתקופה של הריון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 במרץ 2019 בשעה 21:15
וואו אפשר ללמוד ממך המון את מדהימה איך עושים את זה? את חושבת שזה פסיכולוגי? באמת ממש כואב לי והרופא אומר שיש דלקת 😢😢😢😢
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 במרץ 2019 בשעה 21:16
אני בעצמי לומדת מאחרים... הרבה פעמים כאבים זה רגשי, ראיתי על עצמי והסביבה שלי. בעלי בזמנו סיפר את זה לרופא והרופא אמר לו שהוא הבנא השני שאומר לו את זה , למטופל הראשון הוא לא האמין וכשהוא שמע שגם בעלי מספר לו הוא שינה את אמונתו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 במרץ 2019 בשעה 21:17
את הפוסט לבחורה באמת כתבתי מתוך כאב אמיתי כואב לי על התבוללות של בנות ישראל כואב לי עד עמקי נשמתי לשמוע שבת ישראל סובלת וחיה באימה ופחד פונה ליזרה ומתחרטת כל היום חשבתי עליה הכוונה שלי הייתה כל כך טובה חבל שהיא התחרטה ולא מוכנה לקבל עזרה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה בקצרה אספר בקצרה לפני שנה וחצי ילדתי בן הלידה התחילה טבעי ירידת מים וצירים לחיצות ולחיצות 30 שעות ירידת מים ולא היתה התקדמות וחכן סיימנו בקיסרי. בהריון האחרון במשך כל החודשיים האחרונים הייתי כל הזמן עם דקירות ,צירים ולחצים. קיוויתי שהפעם הלידה תהיה אחרת וייחלתי ללידה רגילה ,כבר לא עניין אותי כן או לא אפידורל העיקר שתהיה נרתיקית. ביום שני האחרון 11 בלילה מרגישה ירידת מים מהמראה הבנתי שזה שחרור של הפקק הרירי ,הכאבים התגברו ,טילפנתי למדא שישלחו אמבולנס כי הבנתי שאלה צירים אמיתיים לפי התזמון בערך כל 4 דקות 40 שניות ,הבחור ממדא שמע שאני כואבת והוא היה כזה מקסים תיזמן איתי ביחד ואמר לי שאני בהתחלת לידה מבחינתי אלה היו כאבים חזקים חשבתי שאני בפתיחה 2,3 כי אלה הכאבים שהיו לי בשלב הזה , היבר'ה ממדא הגיעו תוך 5 דקות ונסענו מהר לבית יולדות . הגענו למחלקה פגשתי את הדולה (בלידה הראשונה בעלי היה איתי והפעם החלטתי שאני לוקחת מישהי מקצועית שתתמוך בי ותשקול איתי כל צעד) איך שראיתי אותה אמרתי לה אני רוצה אפידורל . בדקו אותי וכולי כאבי תופת. צעקות . כל שאלה ששואלים אני עונה אפידורל 😂😂סף הכאב היה היסטרי . הרופאה הכניסה אצבע לבדוק פתיחה אמרה לי איזה אפידורל את בפתיחה 9.5!!!!!!מה????? הדולה ישר אמרה לי תתני לחיצות זה כאן . לחצתי ולחצתי וראו מעט מהראש יוצא ונכנס חזרה כשאני מפסיקה ללחוץ . נכנסה רופאה ואמרה לי שאם ימשך ככה נלך לחדר ניתוח לואקום ואם לא יעזור אז קיסרי 😔שמעתי קיסרי אמרתי לדולה אני לא רוצה קיסרי ,היא אמרה לי את יכולה תמשיכי ללחוץ . כבר הרגשתי מותשת ,מיובשת ,לא היו לי כוחות ללחוץ .עשיתי מנוחה בין ציר לציר .עמדו לי על הראש לחתום על קיסרי חתמתי אבל בליבי לא חתמתי כלום. נכנסה מיילדת מקסימה ואמרה להם למה קיסרי?? היא יכולה לבד. הנה הראש מציץ כבר ואז היא והמיילדת הראשונה עזרו לי לדחוף בכל ציר . הרגשתי שאני נלחמת על חיי . אני מםה יוצאת בלידה רגילה . לחיצות ולחיצות המיילדת המקסימהשהאמינה בי לחצה חזק עשתה חתך קטן ,הרגשתי את הראש יוצא הסתכלתי למטה ראיתי את הבת שלי מחליקה לידיים שלה מיד שמה אותה עליי לא אשכח זאת לעולם . רגע שיא .רגע של נס . עד עכשיו לא מעכלת לידה טבעית בלי אפידורל. לידה ניסית . היה בהחלט תיקון כי זה בדיוק מה שאציתי שיהיה שישימו אותה עליי עור לעור ואהיה איתה בהנקה ואפס הפרדה וכך בדיוק זה מה שקורה . הרופאה שהחתימה אותי על קיסרי יצאה מהחדר והלכה לפרוצדורה מבחינתה אני הולכת לקיסרי.כשהיא חזרה לחדר ראתה את התינוקת יוצאת והיתה בהלם . אומרת לכן תקשיבו לגוף שלכן. תתנו את כל הכוח. אתן יכולות. אתן מסוגלות. יש בכן עוצמה. ידעתי שזה יגיע לבד וגם לא מיהרתי . שבוע 40.2 זה קרה .
הריון ולידההריון ולידה
💬22 תגובות👍1 לייקים