פוסט פריקה על הנקה... למה לעזאזל זה כל כך קשה?? אני מתוסכלת ומיואשת בטירוף! יש לי ימים כל כך קשים של בכי שנובעים נטו מההנקה! אני נלחמת על ההנקה בטירוף וסובלת מכאבים שאין לתאר ברמה שנעתקת נשמתי בכל פעם שהילדה יונקת... אני משלבת עם זה תמל כי מרגישה שהיא לא שובעת והאוכל הזה רק עושה בלאגן! רופא גסטרו כבר החליף כמה פעמים את האוכל ועכשיו חושב שהילדה אלרגית לחלב ונותן נוטרמיגן... כבר 6 ימים אני נותנת לה את האוכל הזה... בערך 3 פעמים ביום בקבוק של 60 סיסי ומשלימה בהנקה או להפך - מתחילה בהנקה ומשלימה לבקבוק בשאיפה להגיע בסופו של דבר להנקה מלאה! חלום שלי! בחיים לא דמיינתי שהחלומות שלי יהיו להצליח להניק... אני מרגישה שהכל חסום... מה לא ניסיתי? כבר 7 יועצות, עכשיו על כדורי חילבה, שותה מלא מים, אוכלת ועדיין... למה אין חלב??? תמיד הייתי בטוחה שאני אניק, זה היה ברור עבורי, אבל מעולם לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה! אני רוצה לתת לבת שלי את הטוב ביותר ואני מרגישה שהטוב ביותר עבורה זה החלב שלי... שואבת שואבת שואבת, מניקה סביב השעון ומרגישה שאין חלב. בשאיבה בקושי יוצא 20 סיסי משני השדיים... מנסה לחבר את הילדה בצורה שלא תכאיב וזה מתיש אותי כי היא לא מתחברת כמו שצריך ואז שתינו מתענות... משחה לא עוזרת לי... החזה שלי פצוע ברמה שאפילו המים במקלחת מכאיבים... היום כשהיא התחברה לשד פשוט נעצרה לי הנשימה מרוב כאב וירדו לי דמעות באופן לא נשלט! הילדה כמעט בת חודשיים ואני מרגישה שאני מניקה כבר נצח... מרגישה שעשיתי הכל... בדרך להרים ידיים ולוותר על כל העניין אבל לא מסוגלת... מתי זה משתפר? למה ההנקה לא מתבססת?? יכול להיות שאני מהאחוזים הבודדים של הנשים שפשוט אין להן חלב?? אני מותשת, מיואשת, לא יוצאת לשום מקום... לרופאת נשים עוד לא הלכתי וכבר עברו חודשיים... אוף... בבקשה למי שמנוסה, תגידו שזה משתפר... גם ההנקה וגם הכאב הזה הלא נתפס... אני עומדת לצאת מדעתי...