ריבוי תנועות זה מסוכן?קצת לחוצה בנות עובר שלי בדרך כלל עצלן אבל בייומיים אחרונים ממש זז הרבה. קצת לחוצה אולי הוא במצוקה?יש לי צירונים לא סדירים אבל חוצמי זה מרגישה טוב. לא בא לי למיון כי היתי שם ברבעיע כול היום ובאשפוז עד חמישי בצהריים. ממש לא בא לי לחזור לשם. מה אתן אומרות זה בסדר ריבוי תנועות. שבוע 35.5

מישהי שסבלה מטחורים עוד לפני הלידה- עזרה🙏 טחורים פנימיים וחיצוניים לצערי ,היו לי פה ושם ימים שהיה טיפה מציק ונפוח וכמוהן טיפלתי במשחה... תיכף נכנסת לחודש 9, והם שןב התנפחו ומציקים... יש פתרון מועיל? מפחדת שיהיה סבל נוראי בלידה ואחריה ,.. אשמח לטיפים מי שחוותה משהו דומה

חזרה לזוגיות עם בעל אלים ?!? הזוגיות שלי ובעלי מאוד מורכבת אחנו פרודים ויש לנו ילדה בת 1.5 .. התחתנתי מאהבה גדולה לבעלי, אחרי החתונה עשינו טעות ועברנו ישר לגור בתוך הבית של ההורים שלו .. הזוגיות שלי הלכה ונהרסה ועם הזמן גם האלימות וכעסים והאלימות היו יוצאים כלפי מכל מיני סיבות ובכל מיני דרכים .. כיום הוא במעצר בית כבר כ10 חודשים ואני עברתי עם הילדה להורים שלי ואני עובדת ומגדלת את הילדה .. הוא לא ראה אותה ועכשיו הוא השתחרר והוא רוצה לראותה ולחזור לזוגיות.. הוא אומר שהוא השתנה ולמד המון לקחים בזמן הזה ושהוא מצטער על הכל ויעשה הכל כדי לא לוותר על הזוגיות שלנו .. מצד אחד אני בלי טינה בכלל אליו למרות שכן אני לא אשכח בחיים מה שקרה . . אבל הוא גם מחזר אחרי ומנסה לגרום לי להתאהב בו מחדש .. הוא מסכים לעשות כל מה שאבקש וטיפול והכל . כל כך מתלבטת ההורים לא רוצים ויעשו הכל למנוע מצד שני אני לא רוצה לחזור לאלימות .. אבל מעל הכל אני יעשה הכל שיהיה טוב לילדה שלי אולי אם נתגרש זה יהרוס את הילדות שלה .. כל כך מתלבטת מה לעשות .. מה אתן חושבות ? חייבת לשמוע עוד דעות ..תודה !

שבוע 16+1 שכבתי עכשיו במיטה והרגשתי בבטן בליטה כזו לכמה רגעים מתחת לפופיק ואז זה ירד יש מצב שזה הרגל שלו או גזים? אין לי גזים

היי בנות, צריכה את עצתכן... אני עם תינוק בן 4 חוד', מרגישה שמאז שנולד אני כל היום עסוקה רק בו. חס וחלילה לא בקטע שאני לא אוהבת לגדל אותו או משהו כזה, אלא יותר בקטע שאין לי זמן לעצמי בכלל. גם אם אני יוצאת לסידורים או לקניות, אני לוקחת אותו איתי. הארכתי את חופשת הלידה מבחירה וגם בגלל שאין לי אופציה אחרת... בעלי עצמאי והוא עובד בעיר אחרת שרחוקה מעיר מגורינו, כך שאני לא יכולה להקפיץ אותו באמצע היום סתם ככה... אין לי הורים כך שאין מי שיעזור לי ואין לי אצל מי להשאיר אותו. אני צובעת לעצמי את השיער ועושה הכל לבד לבד, לוקחת את הילד לחיסונים לבד, קונה לו דברים לבד, אפילו טיטולים בעלי אף פעם לא הציע לקנות בדרך הביתה. אתמול ביקשתי ממנו לעבור בדרך לקנות משהו, אמר לי שאין לו כוח להיכנס לפקקים ושאזמין במשלוח... עכשיו יש לי גם את הניקיונות של פסח על הראש וגם מעבר דירה עוד מעט, הכל עליי- אריזות, ההובלה, רכישת דברים לבית, תיאומים עם בעלי הדירות ועם חברת המטבחים,מדידות וכדו' מרגישה שאני עומדת לקרוס! לפעמים אני כ"כ מתוסכלת שאני מפחדת שהתינוק חש שאני כועסת ובגלל זה מסרב להתנתק ממני,אפילו כדי לישון (הוא יונק) היום היה לי ממש קשה, מתפוצץ לי הראש ופשוט איבדתי סבלנות עם התינוק. השארתי אותו בטרמפולינה בוכה והלכתי לחדר אחר לבכות... אני כועסת על עצמי ממש, אבל הגעתי לאפיסת כוחות... מה הייתן עושות במצבי?

פוסט קצת מוזר אבל בא לי לפרוק אני בתחושות קצת מוזרות ילדתי לפני חצי שנה ההריון היה קשה מאד והייתה לי לידה סיוט נתחיל מזה שסחבתי עד שבוע 41++ קיבלתי זירוז הייתי 30 שעות בחדר לידה עם כאבים מטורפים ובסוף הלידה לא התקדמה ועשו לי וואקום ויצאתי עם תפרים וקרעים בקיצור סיוט אחד גדול שנגמרה הלידה פשוט לא יכולתי להסתכל על התינוק מרוב שהייתי בסיוט אחד גדול רק צעקתי שיקחו אותו ממני כמובן שקיבלתי את האושר של החיים שלי ואני היום הכי מאושרת שיש אבל פתאום בחודש האחרון כמה חברות שלי ובת דודה שלי ילדו והם מספרות לי על לידות קצרות ומושלמות קלות כמעט בלי כאבים בלי תפרים כאילו פתאום מבאס אותי שפיספסתי את החוויה הזאת ואני מצחיק לומר מקנאה בהם אין פה את מי להאשים אבל אני ממש מבואסת שעברתי חויה כזאת גרועה קיצורר לא יודעת אם אני מוזרה בתחושות שלי אבל פרקתיייייייי