סיפור הלידה שלי. סיפור הלידה שלי. ראו כמה השגחה של הקדוש ברוך הוא מלווה אותנו בכל שניה רק אם נדע להתבונן. יום שני ה 12-3 למניינם. בשעה 8 בבוקר נפתח הפקק הרירי . ואז התחילו כמו טפטופים של מים. החזקתי מעמד והתחילו לחצים. עד שבשעה 4 החלטתי לנסוע למיון לאחר התיעצות עם אחות. מחשש לירידת מים. הגעתי למיון ונבדקתי ועוקבתי 3 שעות . מחכה ומחכה לבדיקת רופא. בזמן זה בעלי צריך לצאת מהבית לשיעור תורה ואני מתעכבת...לתשובה. לאחר בדיקת רופא נאמר לי שאין כלום וזה סתם בריחת שתן. :joy: . שחררו אותי בשעה 7 ואז בעלי אסף אותי וטס לשיעור תורה . הגעתי הביתה אכלתי והתקלחתי ונכנסתי למיטה בשעה 10 וחצי . ישנתי כשעה וחצי בערך. ואז התחילו צירים כואבים ממש כל 5 דקות. התקשרתי לבעלי שבדיוק היה בדרכו הביתה מהשיעור ואמרתי לו שיחזיר אותי למיון. השעה היתה 12 וחצי בלילה. בעלי הגיע ונסענו.... בקושי יכולתי לעלות לרכב מרוב כאבים. הגעתי למיון בשעה 1 בלילה. עם פתיחה של 1 ס"מ. צירים כואבים מאודדד. ואמרו לי להחליט מה אני רוצה אם להישאר או להשתחרר. החלטתי להישאר ושחררתי את בעלי שילך לילדים. הכאבים התחזקו וגם הפתיחה במהירות.... תוך 20 דקות מפתיחת של 1 לפתיחה של 3 . אציין שאני לא בעד אפידורל אך הפעם ישר ביקשתי . פתיחה של 4 מופנית לחדר לידה עם מרדים שנתן אפידורל. ואז ראיתי קצת נחת. נרדמתי ולא הרגשתי כלום!!!! השעה 7 בבוקר החלפת משמרות. באה מיילדת לבדוק לי פתיחה ואמר לי שאני אוטוטו יולדת. בשעה 7 וחצי בתוך 5 דקות נולדה לי בת מתוקה נסיכה של ממש במשקל 2665. שפשוט החליקה לה . ללא תפרים ב"ה. ואז בהוצאת השיליה הבנתי למה לקחתי אפידורל. נשארו לי חלקיקים של השיליה ולולא האפידורל הייתי גם צריכה לעבור ניתוח. איך הכל מכוון משמיים ולא סתם נקראת לידה . ליד השם. הכל בהשגחה פרטית . תודה להשם יתברך על הכל. אני מרגישה טוב :heart:. ומאחלת לכל בנות ישראל לידה קלה בידיים מלאות . ומודה לכולן על התקופה פה בפורום שתמיד ענו בסבלנות על כל שאלה וכל טענה.

שאלה בת חודש אוכלת סימילאק אדוונס..120 אני משתדלת לתת לה 60 ומרימה לגרפאס(לא תמיד כי היא בוכה) אחרי שהיא מסיימת מרימה שוב לגראפס והיא לא נינוחה אני בקושי מצליחה להרים אותה חשבתי שאולי עוד רעבה נתתי 150 וזה אותו סיפור.אחרי איזה 10 דק נרגעת אבל רוב המקרים פולטת קצת או שמשחקת עם הלשון כאילו יש לה בחילה ומוציאה רוק. יכול להיות שהסימיחאק לא טוב לה?

39+4 ללכת למיון? מאתמול מרגישה ממש לחץ למטה מקדימה ומאחורה..כל היום בשירותים לקקי עשיתי איזה 5 פעמים בשעה...וכאבי מחזור וגב קלילים אבל לא כל כך כואב. אמא שלי אומרת שזה נשמע כמו צירי לחץ ואולי אני בפתיחה מתקדמת ולא מרגישה

זקוקה לעידוד דחוף אוף, שבוע 39. מגרד בכל הגוף כבר, סובלת מתסמונת רגליים חסרות המנוחה, סובלת מסימפיוזיליסיז, לא מצליחה לישון, לא מוצאת תנוחה נוחה, כאבי גב תחתון תמידיים, העוברון מתמתח לו ברמה שזה ממש כואב, בקושי זזה ובנוסף לכל זה הצרבות... אחחחח הצרבות. כולם שואלים "נו, עוד לא יצא??..." ושתי חברות שהן בתאריך המשוער איתי כבר אחרי לידה. עידוד, משהו?!? מתי זה נגמר באמת? אני כבר לא נושמת וכל הגוף כואב.

המלצה לסקירה מאוחרת למישהי יש במקרה המלצה לרופא פרטי לסקירה מאוחרת? 🙏 באיזור השרון

אם אני מרגישה תנועות אז הכל תקין? אפשר לחשוב שהכל תקין? לא עשיתי אולטרסאונד חודש... מלחיץ.