סיפור הלידה שלי. סיפור הלידה שלי. ראו כמה השגחה של הקדוש ברוך הוא מלווה אותנו בכל שניה רק אם נדע להתבונן. יום שני ה 12-3 למניינם. בשעה 8 בבוקר נפתח הפקק הרירי . ואז התחילו כמו טפטופים של מים. החזקתי מעמד והתחילו לחצים. עד שבשעה 4 החלטתי לנסוע למיון לאחר התיעצות עם אחות. מחשש לירידת מים. הגעתי למיון ונבדקתי ועוקבתי 3 שעות . מחכה ומחכה לבדיקת רופא. בזמן זה בעלי צריך לצאת מהבית לשיעור תורה ואני מתעכבת...לתשובה. לאחר בדיקת רופא נאמר לי שאין כלום וזה סתם בריחת שתן. :joy: . שחררו אותי בשעה 7 ואז בעלי אסף אותי וטס לשיעור תורה . הגעתי הביתה אכלתי והתקלחתי ונכנסתי למיטה בשעה 10 וחצי . ישנתי כשעה וחצי בערך. ואז התחילו צירים כואבים ממש כל 5 דקות. התקשרתי לבעלי שבדיוק היה בדרכו הביתה מהשיעור ואמרתי לו שיחזיר אותי למיון. השעה היתה 12 וחצי בלילה. בעלי הגיע ונסענו.... בקושי יכולתי לעלות לרכב מרוב כאבים. הגעתי למיון בשעה 1 בלילה. עם פתיחה של 1 ס"מ. צירים כואבים מאודדד. ואמרו לי להחליט מה אני רוצה אם להישאר או להשתחרר. החלטתי להישאר ושחררתי את בעלי שילך לילדים. הכאבים התחזקו וגם הפתיחה במהירות.... תוך 20 דקות מפתיחת של 1 לפתיחה של 3 . אציין שאני לא בעד אפידורל אך הפעם ישר ביקשתי . פתיחה של 4 מופנית לחדר לידה עם מרדים שנתן אפידורל. ואז ראיתי קצת נחת. נרדמתי ולא הרגשתי כלום!!!! השעה 7 בבוקר החלפת משמרות. באה מיילדת לבדוק לי פתיחה ואמר לי שאני אוטוטו יולדת. בשעה 7 וחצי בתוך 5 דקות נולדה לי בת מתוקה נסיכה של ממש במשקל 2665. שפשוט החליקה לה . ללא תפרים ב"ה. ואז בהוצאת השיליה הבנתי למה לקחתי אפידורל. נשארו לי חלקיקים של השיליה ולולא האפידורל הייתי גם צריכה לעבור ניתוח. איך הכל מכוון משמיים ולא סתם נקראת לידה . ליד השם. הכל בהשגחה פרטית . תודה להשם יתברך על הכל. אני מרגישה טוב :heart:. ומאחלת לכל בנות ישראל לידה קלה בידיים מלאות . ומודה לכולן על התקופה פה בפורום שתמיד ענו בסבלנות על כל שאלה וכל טענה.