שאלה דחוופההה מאתמול בצהריים לא הרגשתי תנועות ואתמול בלילה היו לי מין טיפטופים כאלה וזה לא הפרשות מישהי יודעת שבוע 35

אוף זה פשוט מעצבן אותי הילד היה איתי כמעט שבועיים בבית כי היה חולה קורונה ולא היה לי טיפת נזלת והרגיש הרבה יותר טוב ממה שמרגיש עכשיו חזר לגן היום וכבר חזר לי מצונן זה הגיונייי שזה ככה שאיך שחוזר לגן הוא ככה מצונן אוף זה מתסכל אותי כבר

היי בנות, אשמח להתייעצות מבנות שיצאו מאוחר לשמירת הריון עקב המלצת רופא אורטופד ואישור של הרופא נשים המטפל שלי. אני לקראת סוף ההריון שבוע 33 עכשיו אני מגישה בקשה לביטוח לאומי לאישור של השמירה. מישהי יודעת לומר לי האם זה לוקח הרבה זמן עד שמאשרים? ואם כן משלמים לי מהרגע שהפסקתי ללכת לעבוד? אם אני יולדת עד אז מה קורה עם החודש הזה שלא קיבלתי שכר. תודה מראש

מה?😳

כואב הלב על המספר הרב של נשים שחוות אלימות מבן הזוג …אני נותרת באפליקציה הזו פעורת פה שעדיין ישנן נשים ללא יכולת לעזוב מסגרת אלימה… נשים בבקשה לנסות להיות חזקות יותר , ללכת לעבוד , לפנות לעמותות אולי להתארגן כמה נשים ביחד ,לגור ביחד …אי אפשר לקבל אלימות כלפיכן … תעזרו לעצמכן לצאת מהמעגל הזה במיוחד אם יש ילדים …קצת אומץ בבקשה , אתן חייבות להאמין ולהבין שלא מגיע לכן יחס כזה , אין זכות לאף אחד להעניש אותכם , להוריד מערכן או להשפיל ….בבקשה תחשבו איך לתכנן את הדרך שלכן חזרה לחיים נורמליים …למצוא עבודה , לבקש עזרה , לא לסלוח ולוותר על עצמכן אם המצב עם בן הזוג אינו פתיר על ידי טיפול או על ידי התנצלות והבטחה…בבקשה🙏🙏🙏

היי לכולן ! עד כה הייתי קוראת בלבד. מתייעצת פעם ראשונה... אני בסוף תשיעי לקראת לידה שניה בעז"ה וצריכה הרבה עידוד וכוחות. בלידה הראשונה של הבן הבכור, בעלי ואמא שלי היו איתי ואמא שלי נשארה איתי לבד בשלב הסופי שבעלי כבר לא יכל להישאר, וכמובן בכל השעות הארוכות שלפני נתנה תמיכה פיזית, תיווכה ביני לבין הצוות הרפואי וכדו'...אבל על הדרך, בלי כוונה רע כמובן, היא נתנה לי ולבעלי את התחושה שהוא (הבעל) פשוט מיותר והיה נחמד אם הוא לא היה שם. ואם זה לא מספיק אז חמותי עשתה לנו "הפתעה" (כן, היא הפתיעה גם את בעלי) ופשוט נחתה שם. היא טיפוס מאוד עדין ומאוד לא מתערב, אבל גם מהסוג שהראש שלו לא מצוי במנהגי כדור הארץ. כבר בחודש השמיני היא אמרה לבעלי שהיא ממש תשמח לבוא לעזור בחדר לידה. בעלי היקר כמובן שאל אותי ואמרתי לו שאני ממש אהיה מובכת מזה וזה לא שייך. הוא לא ידע איך להגיד לה את זה בלי לפגוע בה (היא ממש רגישה ועדינה ולא תגיד שהיא נפגעה וזה משום מה עוד יותר מקשה לפעמים) אז ביקש עזרה מאחותו הגדולה והיא הסבירה לאמא שלה שלידה של בת זו לא לידה של כלה וזה לא שייך. בעלי ואני חשבנו שהכל ברור וזהו זה. אבל בלידה היא פשוט הגיעה וישבה בחדר הלידה וקראה תהילים בנחת, וכל זה כשכבר הייתי בשלבים מתקדמים של פתיחה 6-7 ולא ממש ידעתי איך לבקש להוציא אותה, ותכל'ס הייתי יותר עסוקה בלווסת את העניינים בין אמא שלי לבעלי ובעובדה שהאפידורל (שסופסוף הסכימו לתת לי אחרי שעווותתת) לא השפיע לגמרי ועדיין הרגשתי צירים... כשעשו לי בדיקות פנימיות ופקיעת קרומים וכל זה היא נשארה, ואני מדגישה שלא מקטע של התערבות וכאלה, אלא נטו מחוסר הבנה שאולי כדאי לה לצאת כי זה מביךךךך. אמא שלי עמדה להתפוצץ מזה והראתה לי את זה... ואני הרגשתי עוד יותר גרוע.. ואחרי החפירה נחזור להריון הנוכחי - ביקשנו מחמותי שתשמור על הבכור שלנו בזמן הלידה והיא ביקשה לשמור עליו בבית שלנו, כלומר, קרוב לבית החולים. לגבי אמא שלי החלטתי שהפעם (למרות שהיא מאוד מאוד מאוד עזרה לי בתמיכה הפיזית בפעם הקודמת) אני מעדיפה שהיא לא תבוא בגלל הלחץ והמתח שהיא עוררה אצלי ואצל בעלי. היא לא ממש קיבלה את ההחלטה שלי ברוח טובה ודי זועמת על בעלי שלטענתה "אוסר" עלי להביא אותה ואני "חסרת אונים" (מה שלא נכון. אבל אני קיבלתי את ההחלטה שלי לאור העבר...). ומכאן לשאלותיי להתייעצות: 1. אני רועדת שחמותי תקפוץ לבית החולים בייחוד שהיא תהיה קרובה. ואין לבעלי שום דרך לעצור את זה כמו שלא היתה לו בפעם הקודמת...וסתם ככה לא בא לי שהיא תראה שאמא שלי לא שם... למה זה מרגיש לי שדווקא כשחמות היא טרוריסטית ועושה בלאגן אז יותר קל להציב לה גבולות וכשהיא עדינה ומתחשבת, אנחנו מפחדים להציב גבולות שמא נפגע ברגשותיה....????!!! 2. אני יודעת שלקחתי את ההחלט הנכונה לגבי הנוכחות של אמא שלי בלידה, אבל אני ממש מפחדת שאני אתפרק רגשית ברגעים שבהם בעלי לא יוכל לעזור, ואני גם מאוד חוששת שהוא עצמו לא יעמוד בזה ויאבד עשתונות (מאוד קשה כשכואב לי) סליחה על האריכות, אבל ההורמונים והלחץ והטירוף... אוף...תודה