קרם בורלה. בנות מותר לאכול קרם בורלה

גלולות בהנקה אני לוקחת גלולות שמתאימות להנקה והן גורמות לי כל הזמן לדימומים, בימים שיש דימומים זה אומר שאני לא מוגנת?? 😮

מעי אקוגני למישהי מצטו בסקירה מעיים אקוגניות מעט? אם כן מה עשיתן עם זה?

סקר לא קשור להריון, נערכים למציאות חדשה..😊🤔 ברוך השם אנחנו בהריון ראשון חודש שמיני, ולא יודעים לקראת מה אנחנו עומדים לגביי הוצאות.. אני ובעלי עובדים במקום מסודר אבל משכורות לא בשמיים, מביאים ביחד את ה15.. בנוסף יש לבעלי הלוואה מלפני החתונה שכרגע נשאר לה 50k (החזר של 1200 בחודש ל4 שנים הבאות) במקביל בעלי ממש רוצה לקנות בית בדרום לשם השקעה.. (אני ממש לא חושבת שאנחמו במצב נכון לזה מבחינת הון עצמי) מה שמביא אותנו לחיחוקי דעות, ומכאן השאלה שלי, כמה אתן חושבות שזוג עם ילד צריך להרוויח כדי להתקיים? ברור לי שזה שאלה כוללת מידי, לא מדברת על חיי פאר ומותרות אבל על חיים בכבוד, הנאות קטנות ולא פזרנות יתר.. מה הערכה שלכן? או לחלופין אלו שכבר עם ילד, עם כמה אתם מצליחים להסתדר?

קשיים כלכליים שמשפיעים על הזוגיות היי בנות, רציתי להתייעץ איתכן. אנחנו במצב כלכלי לא טוב בכלל שאפשר להגיד שאני אחראית על רובו... אחרי החתונה היינו צעירים מאושרים ולא ממש ידעתי איך להתנהל עם הכסף, בעלי נתן לי יד חופשית ונהנתי מזה. הייתי מכינה ארוחות גורמה יום אחרי יום ומפרגנת לו - לנו מתנות יקרות בכל הזדמנות. היום, שנתיים ומשהו אחרי אנחנו הורים לילד ולומדת על בשרי ממש מה זו עניות (מינוס קבוע של יותר מ10000) אני באמת עושה את המקסימום שיכולה ורונה את המינימום של המינימום. אוכל בסיסי, אין מתנות, ביגוד הכרחי בלבד, ובקיצור - ויתור על רמת חיים סטנדרטית ועל כל מה שחשבתי שהכרחי עד היום. בקיצור אני ממש עושה את כל מה שיכולה אבל מרגישה שבעלי נשאר עדיין עם הסטיגמה של הבזבזנית עליי. דיברתי איתו על זה מלא והוא אומר לי שזה לא נכון והוא הכי מעריך ורואה את המאמצים שלי וכו'... אבל כשיש מצב שאני אומרת לו על משהו דחוף שצריך לקנות לבית אז הוא יכול להתווכח איתי על זה ובסוף להגיד לי כזה: "אוקי תקני אבל אם אחר כך תבואי לבקש בגדים ואני אגיד לך שאין כסף אז אין - תפסיקי לעשות לי ריגשי על כל דבר כזה" ואני מרגישה ששוב יוצאת הדפוק שלא חיה מחושב בהתאם למצב ולא יודעת איך להתמודד. חוצמזה שבגלל שבחודשים האחרונים המצב נהיה ממש קשה אז יצא שכל הזמן דיברנו על זה ודשנו בזה וזה די הכניס את שנינו לדיכאון, הייתי יכולה לבכות ימים שלמים בגלל המצב. החלטתי שדי אי אפשר לחיות ככה וביקשתי ממנו מאד שלפחות נשמור על אוירה טובה בבית וכמובן שאפשר וצריך לדבר על זה אבל בבקשה שזה לא יהיה המרכיב העיקרי של כל שיחה ביננו. ושוב השבת הוא פתח איתי את זה כמה פעמים למרות שראה שזה גורם לי למצב רוח לא טוב. מרגישה שזה סוגר על הזוגיות שלנו והורס את האהבה ביננו וזה לא שיכולה לצאת איתו עכשיו ליום כיף או לתת לו איזשהי מתנה כדי לרענן את הזוגיות. אם את הבסיס אין לנו לא יודעת איך נשרוד את השנים הקרובות עד שנתאושש מזה...

משבוע 39 אפשר ללכת לביקורת בבית החולים שבו אני מתכוונת ללדת? אם מישהי יודעת? אני במכבי😁