שבוע 38 התייעצות הריון ראשון שבוע 38 מאתמול כל מה שאני מכניסה לפה מתחיל לכאב לי בבטן העליונה והיא מתקשה ואני לא מפסיקה להקיא.. אין לי מושג מה זה? ואני כבר מתוסכלת!!

מה אתן מלבישות היום? בן 7 חודשים

עייפות וחולשה שבוע 34+6, עייפות כרונית כבר מהבוקר עד לרמה שאני לא מתפקת בכלל ומרגישה חולשה בכל הגוף אצבעות הידיים כואבות בטירוף ולא מבינה מה קורה איתי :( מישהי חוותה את זה?

לא מפסיקה לאכול סרטים הייתה מישהי פה שפירסמה פוסט על זה שהעובר שלה זז הרבה והיא חשבה אולי הוא במצוקה ופתאום התחלתי גם לחשוב אולי זה נכון ואם חס וחלילה הוא נחנק מחבל הטבור וזז כי הוא לא נושם יש תנועות שהם ממש ברצף שאני מדמיינת את זה 😓😭 אחותי עברה קיסרי כי אחיינית שלי חבל הטבור היה לה סביב הצוואר 4 פעמים תרגיעו אותייי אני יודעת שזה לא הגיוני וכל עוד יש תנועות הכל טוב אבל אני לא מפסיקה לחשוב על זה ומפחדת מהיום שזה יקרה ואני אהיה אדישה כי אני יחשוב שזה משהו רגיל חפרתי בקיצור

מניחה פה מה שכתבתי לחברתי הטובה, החצי שלי שעבר זמן מאז שנפגשנו. ואולי גם מכן אקבל קצת עידוד! את לא מבינה עוד לא סיפרתי לאף אחד כלום אבל מבחינתי כל עוד לא ראיתי רופאה אין כלום.(לצערי גם התורים רחוקים) קיצר עשיתי בדיקות כלליות ובדיקת הריון כדי להבין למה אני לא מרגישה טוב לאחרונה ולצערי או לשמחתי או לא יודעת מה אני בהריון. המצב הנפשי שלי חרא לא מוכנה לא להריון ולא לילד נוסף רוצה להיות פנויה לבנות שכבר יש לי. מצד שני גם המצב הכלכלי בכי רע בעלי במצב בריאותי חרא ביטוח לאומי עושים סרטים. אנחנו מנסים לקבץ שוב מסמכים לערעור ובנתיים מקבלי הבטחת הכנסה שלשרוד אי אפשר. למשפחה כבר אין מאיפה לעזור לי ומעצבן לחיות על ההורים. בחיי כל מה שקשור לבנות קיבלתי מאבא ואמא. לעצמי בקושי דאגתי. סוף החורף רק קניתי לי קצת בגדים (גם זה הרוב על אבא) נימאס לי לפעמים פשוט לא רוצה לחיות יותר. לא כי לא באלי על החיים אלה כי נימאס כי מפחדת על העתיד של הבנות שלי. אין לי אושר אני קבורה בתוך עצמי קשה לי רצח. את חסרה לי מאוד פעם אם רק הרגשתי קצת עצבות הייתי באה אליך והכל היה עובר. אני לבד בלי עזרה פה מרגישה שהבנות שלי קצת מוזנחות בגלל זה אין לי כוחות. בחיי נימאס לי.

ישלכן מושג מזה הפצעים האלו?