פורקת דיי אני לא מאמינה שאני באמת בוכה, רק שאפחד לא יכנס לחנות..אני צריכה ללדת כל רגע ושבוע הבא אנחנו עוברים דירה ליד ההורים שלי , אני עובדת בחנות והבוסית ממש חברה טובה שלי פתאום התחלתי לבכות כי אני קולטת שאני לא חוזרת לפה והכל עומד להשתנות.. הקטע שממילא לא הייתי ממשיכה פה כי סיימתי לימודים ואני יעבוד בזה בעז'ה.. אבל חוץ מהמעבר דירה שאני אוהבת את השכונה ויש לנו חברים.. בנוסף אני עומדת ללדת בעזרת ה' ובעוד פחות מחודשיים גם בעלי מתגייס.. פתאום נהיה לי מפחיד כל השינויים האלו ואני קולטת שהחיים ממש ישתנו ואני שונאתתת להיפרד ורק עכשיו הכל פתאום נקלט לי ועצוב לי ממש תודה שקראת עד פה..