סיפור הלידה שליי אזז זה קרה מלפני שלושה שבועות ורק עכשיו מצאתי את הזמן לשתף אתכן.. שבוע 40+4 הלכתי למרפאה לביקורת הריון עודף. הרופאה רואה את המוניטור ומפנה אותי למיון דחוף כי יש האטה בדופק בזמן ציר( אני לא הרגשתי אף ציר). הגעתי למיון באסותא אשדוד שם מהר מחברים אותי למוניטור וגם שם הוא ממשיך להראות האטות בדופק.. הרופא בודק ואומר שאין רמז או כיוון ללידה-שום פתיחה והצוואר ארוך וקשה.. אמרו שינסו לעשות הכל בשביל להגיע ללידה רגילה. מכניסים לי בלון ומחברים שוב למוניטור.. האטות שוב ויותר חמורות.. מוציאים את הבלון.. פתיחה 1 הרופא ממליץ להכניס לחדר לידה.. מחליטים על זרוז פיטוצין אולי יזוז משהו.. כמובן כשהתחילו צירים מיד ביקשתי אפידורל כי הבנתי שזה הולך להיות ארוך. הביאו לי פיטוצין כשאני כמעט בלי פתיחה.. לאחר 10 שעות בודקים וזה התקדם לפתיחה 4!! כמה אופטימיות ושמחה שזה לא יגמר בקיסרי! מחכים שהפתיחה תתקדם.. כלום לא זז אחרי עוד 10 שעות שבהם מחליטים להכניס מוניטור פנימי+בדיקת דם שלוקחים מהעובר לבדוק שהכל תקין. הרופא בודק ואומר שאפשר להמשיך.. לאחר חצי שעה הוא חוזר ואומר שיש עוד תהליך שצריך לעשות בשביל לבדוק שהכל תקין.. אין לי מושג איך קוראים לתהליך הזה.. הוא הסביר שמכניסים לי מים לרחם לבדוק איך העובר מתמודד איתם. הסכמנו לזה(עד היום אין לנו מושג למה הסכמנו) הוא מבצע את התהליך ותוך משהו כמו 5 דק האטות מטורפות וכל המכשירים מצפצפים.. כמה שניות כולם עליי והרופא צועק לי לחתום לקיסרי.. התחלתי לצרוח ולבכות שאני לא רוצה(בזמן הזה כבר מנתקים אותי מכל המכשירים בחדר לידה) הרופא בתגובה צועק "או שאת חותמת או שהתינוק ימות מה את מחליטה?" חתמתי והריצו אותי לחדר ניתוח.. תוך 5 דק בערך בני בכורי היה בחוץ. מודה לבורא עולם על שהכל עבר בשלום ושהתינוקי שלי בריא ושלם❤ מאחלת לכולן לידות קלות ומהירות!