תמר את צודקת ויחד עם זאת אנחנו עשינו טעות שהרגלנו אותו להירדם אך ורק עם הסעת העריסה בבית/נידנוד לילות שלמים היה צריך לעשות את זה בשביל שישן וזה היה סיוט. אחכ זה עבר לנידנוד על כורסת נדנדה ועד היום (בן שנתיים וחצי אין לו הרגלי שינה לא נרדם עצמאית אין לנו לילה אחד שישן רצוף וזה סיוט מתמשך הלוואי והיו לו הרגלים מגיל צעיר. ברור שאני לא מדברת על החודשים הראשונים שכל היום היה עטוף בחום אהבה חיבוקים וידיים. אבל צריך לדעת מתי לעשות קאט ולהפסיק את ההרגל וזה קשהההה!!! הם בוכים בלי סוף שלוקחים מהם הרגל ואז כשמוותרים להם ההרגל ממשיך.

מהחודש השני התחלתי להכניס לשגרה קבועה של מקלחת-בקבוק-כיבוי אורות-שינה, כל יום באותה שעה וזה עבד לי טוב מאוד (אבל זה תלוי גם באופי התינוק) זה לא קל להקפיד כל יום אבל זה ישתלם. לגבי הנחשוש והשינה ביחד- זה ממש ממש מסוכן, העריסה מספיק קטנה שבה הוא ירגיש בטוח ומוגן, נחשוש זה סכנת חנק! את יכולה לשים נחשוש רק בצהרים כשאת ערה ומשגיחה. גם שינה ביחד במיטה מאוד מסוכנת במיוחד בגיל כזה! הרגלים מפתחים מגיל 5 חודשים בערך, ככה שאם צריך לתת חום, לנדנד, להרדים על הידיים, לא צריך לוותר על זה. את הביטחון של התינוק. את יכולה בהדרגה לעבור להשכבה במיטה בחדר שלה (בלי נחשוש ובלי צעצועים) עם מוזיקה למשל, שירים רגועים ושקטים וכל פעם לפני השינה בכיבוי אורות, לשים את אותם השירים. להתחיל לנדנד על הידיים פחות בהרדמות, לתת מוצץ, לשבת ליד וככה לאט לאט להתרחק מההרגל. לא ממליצה להרדים בנסיעה באוטו, נסיעה בעגלה, נדנוד בטרמפולינה וכל השיטות האחרות.