
משתמשת פורטי21 באוגוסט 2018 בשעה 19:24
כעבור יום סיפור הלידה שלי
בלי שום התראה מראש אחרי שהייתי בטוחה שאני הולכת לסחוב אחרי המשוער. שבוע 39+4 פתאום מתוך שינה היתה לי ירידת מים ביום שישי ב12 בלילה. נסענו לבית חולים עשו לי מוניטור היה קצת צירים ופתיחה של 1.5. הרופאה אמרה לי שזה התחלה של לידה ואני מיועדת לזירוז אבל החדרים מלאים ועד שיתפנה אני יהיה במחלקת נשים או שכבר תתפתח לי לידה לבד ויכניסו אותי לחדר לידה, הייתי שם כל השבת עם צירים לא סדירים ומים שממשיכים לרדת. במוצאי שבת קראו לי למחלקה לזירוז, עשיתי מקלחת, חוקן וזה. בדקו אותי הפתיחה התקדמה ל2 מחיקה של 90%. התחילו במתן פיטוצין התחילו לי צירים יותר סדירים, התחיל לכאוב והכאב התגבר אבל היה נסבל רציתי אפידורל כי פחדתי שהכאב יגבר ואני אסבול ושאני ארצה לקבל המרדים יתעכב... אז העדפתי לקחת עדיין אפילו שהכאב היה נסבל. (מזל שלקחתי) לאט לאט מתחילה להרגיש שנרדמת לי הרגל. אבל נרדמה לי רק רגל אחת וכל הגב התחתון שאלתי את המיילדות שם והן אמרו שזה תקין (פחדתי שזה משפיע עלי רק על חצי גוף) אבל עדיין כאבו לי הצירים אז קראו למרדים שוב, הגבירו לי את המינון, נרדמה לי גם הרגל השניה ונרגעו הכאבים אז ניצלנו את הזמן למנוחה, ככה ישנתי במשך שעה כולי רגועה. בשעה שתיים ומשהו הגיע מנהל היחידה סתם עשה סיבוב במחלקה, עבר על התיק שלי בדק אותי, הרגיש שאני קצת חמה וביקש שימדדו לי חום. היה לי 39 מעלות. לקחו לי בדיקות מהדם ומהנרתיק לראות מאיפה זה ראו שיש לי זיהום GBS אפילו שבבדיקות של ההריון בקופת חולים יצא שלילי (כנראה בגלל ירידת המים שהיתה לפני יותר מ24 שעות הוא הפך לחיובי, זה מה שאמרו...) קיצר בדק לי פתיחה והיה בקושי 5 אז הוא אמר שבמצב כזה חייבים לילד כמה שיותר מהר כי זה מסוכן לעובר ושבנוסף הוא רואה שהדופק נוטה לגבוה. אז שהוא יבוא עוד שעה לבדוק אותי עם התפתחה הלידה ואם לא ניתוח בלי ספק. נכנסנו ללחץ התחלנו להתפלל כולנו את החיים שלנו. לקבל דברים להתחזק. הכי לא היה בא לי ניתוח. אבל מצד שני הזכרתי לעצמי שהכי חשוב אני והתינוקת בריאות ולא משנה איך זה יקרה. תוך כדי השעה הזאת המילדת אומרת לי שהדופק שלה מתייצב. אחרי שעה הוא הגיע, בדק אותי כולנו עצרנו את הנשימה לא ברור איך (בעצם בניסי שמים) אבל תוך שעה עליתי לפתיחה 9.5 הוא אמר שלא מחכים לפתיחה 10 ושאני יצליח ללחוץ ולהוריד אותה למטה ובהמשך הם יביאו וואקום כי ככה זה יהיה הכי מהר, ככה עשינו וברוך ה' צ'יק צ'ק היתה בחוץ המושלמת במשקל 3.736 ואני לא הרגשתי כלום כלום כל הלידה בזכות האפידורל פשוט שלמות, עשו לי וואקום, חתך, זריקות, תפרים ובאמת שלא הרגשתי כלום ואני עם חווית לידה הכי מדהימה שיש. ילדתי בשערי צדק ובאמת צוות של מלאכים פה וגם האוכל חבל על הזמן😉 שיהיה לכולן בשורות טובות ושכולן יצאו בידיים מלאות, תודה לכל הבנות המדהימות כאן אחת אחת שליוו אותי כל ההריון ועזרו בכל רגע נתון, אוהבת אתכן💗 ואחרון חביב תודה לריבונו של עולם על כל הניסים והנפלאות שעושה עימנו בכל רגע ורגע
הריון ולידה

💬24 תגובות