חווה את זה לגמרי אחרת עם.הבעל... קוראת את התגובות שלכם על הבעלים... ולפעמים לא יודעת אם פשוט צריכה להודות ולסתום... אבל אצלי זה אחרת. יש לי בעל שהוא שותף מעולה ואבא מקסים. אבל כבן זוג אני בכלל לא מרגישה. כאילו כל המטרה בלהיות איתי זה שאני אביא לו ילדים לעולם.. ואני בכלל לא חשובה במשוואה. ככה אני מרגישה. את הבן הראשון שלנו הוא קיבל במתנה ליום הולדת... ומאז הכל השתנה.. הכל סביב הילד הוא מאודדדדד מעורב. מהיום שאני איתו אני במחשבות שהוא רק איתי רק מהסיבה שאביא לו ילדים ואם למשל לא ההיתי יכולה.. אני בטוחה שהיה קם והולך... כי לא אני החשובה. אלו תמיד התחושות שלי.... עכשיו בהריון עם ילד שני .. זו מתנה בשבילי ובשביל הבן שלי.. אחרי האפרוח המהמםםם שיצא לי... מבחינתי אם הוא לא יתחיל להבין את כל מה שאני מסבירה לו לגבי זוגיות....מה לעשות?? בסוף הכל יתפרק... בוכה ועצובה המון...