פחד מהשינוי בקשר עם הבן הבכור לקראת לידת התינוק השני

קצת ארוך אבל אני חייבת לפרוק, אני בהיריון בשבוע 24 , עם ילד בן שנתיים. לאחרונה יש לי רגשות אשמה איומים איך הבן שלי יקבל את התינוק. אני כל היום חושבת על זה. הוא החבר הכי טוב שלי ומאוד מאוד קשור אליי. הוא בחיים לא ישן אם אני לא בבית , אף פעם לא הבאתי בייביסיטר, אני כל כולי חיה בשבילו, אתמול הייתי במיון כי לא הרגשתי טוב והוא היה אצל סבא וסבתא שהוא מאוד אוהב וקשור אליהם וכשהגיע הזמן לישון הוא צרח שהוא רוצה אותי ולא הפסיק לבכות. כשחזרנו הביתה הוא התפרק והיה טנטרום מטורף שלקח לי בערך שעה וחצי להרגיע אותו. אני מפחדת מה יהיה כשאני אלד איך הוא יסתדר וגם אחכ שהוא לא יאהב אותי כמו פעם ולא ירצה להתקרב אליי ואיך הוא ירגיש, הוא הלב שלי ואני לא רוצה שהקשר בנינו ישתנה. קשה לי מאוד להתרגש מהתינוק החדש למרות שעברתי טיפולים ומאוד רציתי להיכנס להיריון ולפעמים אני כןעסת על עצמי שאני ככה אבל אני בעיקר חוששת מהלידה ומה יהיה אחרי
💬4 תגובות👍1 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בנובמבר 2026 בשעה 11:42
אני אתן את הצד הקשוח יו ר, ובטוחה שתשמעי המון סיפורי הצלחה על כמה השינוי הזה היה קל, כמו שקרה אצל הרבה חברות שלי. גם אצלינו הייתה קשורה אלי מאוד, הייתה איתי עד גיל 3 בבית, מאוד רגישה, וילדתי כשהייתה בת שנתיים וחצי. אני לא אשקר לך. קל זה לא היה. היא אומנם לא מגיבה בצרחות לשום דבר, אבל היא תמיד שומרת את הרגשות והייתי מעדיפה שדווקא כן תוציא ותבכה. ובמקרה של הלידה, עד שחזרנו הבייתה ושם היו טנטרומים- הגיבה בשקט עם פרצוף כועס. אולי זה הזמן להתחיל להכין אותו. כן לתת לו מדי פעם להיות עם סבא וסבתא לבד (או מי שאת מתכננת שיהיה אצלו כשאת בביח), וגם לישון שם. לדבר איתו על זה ולהכין אותו. לדבר גם על הדברים הטובים שאיזה כיף יהיה כשיגדל התינוק ויהיה לו עוד חבר לשחק איתו. אני קניתי בובה ועגלה שתוכל להתרגל לזה למרות שאצלינו לא הועיל. בבית חולים עשיתי טעות והחזקתי את התינוקת כשהגדולה נכנסה לחדר- אל תעשי את זה. ותכיני את עצמך שגם אחרי החזרה עלול להיות קשה. אצלינו הגדולה חטפה טנטרומים לראשונה והתחילה להיות אלימה לראשונה. עשינו כל מה שאפשר להראות לה שהיא עדיין חשובה לנו ואנחנו אוהבים, והקטנה לא במקומה. שיתפתי אותה בהכל, החמאתי לה המון, אבל מחמאות של לא את יפה, אלא, וואי לא יכלתי לעשות את זה בלעדיך, ואיזה כיף לי שאת פה ועוזרת. היא עזרה לי לחתל, לקלח, להחליף בגדים, לסדר, לנקות, להקריא לקטנה סיפורים. לקטנה סיפרתי בקול כמה כיף לה שיש לה אחות מדהימה כזו. הכלנו כל טנטרום ותמיד היינו לחבק, וברגע שיכלתי יצאתי איתה לימי כיף רק אני והיא, שבהתחלה היו מזעזעים והשתפרו עם הזמן. זה היה שווה את זה, היום הן החברות הכי טובות בעולם. הקשר שלהן מדהים. ועכשיו יש להן גם אחות חדשה נוספת שהגדולה מאוהבת בה בטירוף. אז תכיני את עצמך לרע מכל- ומקסימום- הגדול יקבל את התוספת בצורה הכי מדהימה שיש והתכוננת לחינם. ותזכירי לעצמך שזה הכל זמני וישתפר.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בנובמבר 2026 בשעה 12:16
מה עם אבא שלו גם איתו הוא ככה?