משתמשת פורטי29 באוקטובר 2026 בשעה 15:26
באלי לשתף נושא שכואב לי מאוד. אשמח לשמוע עוד נקודות מבט ואולי גם לקבל כלים.
אני בשבוע 22 להריון. עברתי ראיון עבודה בשבוע 8 וכמובן שלא סיפרתי על ההריון, ולא חזרו אליי עד לפני שבועיים, ואמרו שהתקבלתי. זאת עבודת חלומותיי. וזאת הזדמנות שלא תחזור. התלבטתי קצת והחלטתי להמשיך. סיפרתי להם על ההריון ומאז הם דוחים את הקליטה שלי, מורחים אותי במשאבי אנוש, מתקשרים אליי ומציעים לי עבודות אחרות בתחום ולא את הדבר הספציפי שאליו התקבלתי בטענות שיהיה לי קשה.
כבר שבועיים מאז שהודיעו לי שהתקבלתי רק מורחים אותי.
אני שבורה מזה, זאת עבודה שאני כל כך רוצה, ואחרי שהתקבלתי אני אפילו עוד יותר מרגישה ברת מזל כי עשרות התמודדו על התפקיד.
אני כבר שבועיים כועסת עליהם, חושבת אם לוותר, כועסת ומקנאה בבעלי שבעבודה שלו איחלו לו פשוט מזל טוב ושמחו איתו, ואצלי זה כל כך לא עובר טוב וחלק.
למה אנחנו צריכות לספוג דברים כאלה בתור נשים? ועוד יותר כואב לי שכל המקלות בגלגלים באים מנשים. אני בחיים לא אעשה את זה לאישה אחרת.
💬10 תגובות