בן שנה ו-10 חודשים הפך פתאום לעצבני ותוקפני - מה עושים?

מחזיקה לך אצבעות, שיהיה לכם קל יותר

עוד דוגמא מביאים משחק לשחק איתו מהחדר שהוא רצה, נגיד קוביות הוא יושב דקה שתיים לשחק איתי ואז חייבב להעיף הכל כל הריצפה ולפזרר וסתם כאילו זה לא מובן מה יש לוו למה לא לשבת לשחק לעשות מגדל כמו שעשינו עד ממש לא מזמן למה להתנהג לא יפה

נשמע כמו ילד נורמלי לחלוטין 😅 תוסיפי לזה גיל שנתיים שמתקרב שזה שיא הגיל של מציאת העצמאות שלו, תוסיפי לזה הריון שטורף את כל החיים שלו...

אז מה עושים מה

אני באמת לא רוצה להיות האמא הצעקנית והרגזנית הזאת והוא מביא אותי כל הזמן להיות כזו

גבולות. לא רק להגיד, להראות. ומספיק אחרי פעם אחת. אתן את המוצץ לדוגמה. מה שחברה יועצת הנקה ושינה אמרה לי- את מביאה לי כמה מוצצים למיטה. אומרת זה המוצצים שיש לך, אני לא מרימה לך, אם אתה זורק לא יהיה. ואת עומדת בזה. הוא יזרוק הכל, יבין שאין עוד, ויתחיל לצרוח. אז את איתו, רגועה ומרגיעה. לא צריך לדבר הרבה כי זה סתם משגע אותם ברגע הטנטרום, פשוט להגיד שאת מבינה שקשה לו אבל את לא מרימה את המוצץ. ואת איתו עד שנרגע וזהו. יומיים כאלה והוא מפסיק לזרוק את המוצץ. זה לא רוע, זה הצבת גבולות ועמידה בהם. חשוב שתשארי רגועה. תנשמי, ותכנסי להרדמות מוכנה להשאר שם כמה שצריך (בזמנים שידעתי שיהיו קשים יותר דאגתי לאכול, לעשות פיפי ולהכנס עם בקבוק מים). אוכל- שמתי צלחת, אמרתי לילדה שאם היא לא רוצה משהו שתשים את האוכל שם. צלחת ה"לא רוצה". אם הוא מתחיל לזרוק אוכל סתם כי בא לי לו והוא מחפש אותך, את אומרת, אם אתה ממשיך אנחנו מסיימים את הארוחה. ולעמוד בזה. אם את חושבת שלא אכל מספיק- אפשר לנסות לתת עוד אוכל אחרי 30 דק. מבטיחה לך שאף אחת לא הלכה לישון אצלי רעבה, אבל כן הבינו את הגבול שלי. מרביץ- את עוצרת אותו פיזית עם הידיים, ואומרת שאת לא מוכנה למכות. אני תמיד אומרת לבנות- אתן יכולות לכעוס, לצעוק, להיות עצובות, לבכות. אין מכות. גם את זה הם מבינים בסוף. אם מישהי זורקת משהו הוא נלקח באותו רגע. שמעתי פעם לשים את זה במקום שכן יראו אבל גבוה. אני פשוט שמה אצלי בחדר🤷‍♀️. בקיצור, לא לחזור על עצמך, להציב גבול ואז להראות אותו (כי על מילים הם לא שמים, הם צריכים להרגיש את הגבול), להשאר רגועה כי היחס גורם להם להמשיך. אני יכולה להגיד לך שכאן בעלי אומר להן 200 פעם להפסיק, די ו-לא. אני מראה את הגבול אחרי אזהרה אחת. תנחשי למי הן מקשיבות בפעם הראשונה, ועל מי הן שמות ***..

היי מאמי גם אני חוויתי את זה עם האמצעי שלי כשהייתי בהריון.. תשמעי. אני אגיד לך משהו קשוח.. מקווה שתקבלי את זה בטוב חחחח.. תזרמי איתו.. תנסי לשתף אותו לפני כל פעולה.. נגיד.. לפני במקלחת את שעה לפני מכינה אותו.. חמודי עוד מעט נכנס למקלחת , טוב ? איך בא לך אמבטיה? רוצה צעצועים ? רוצה שאני אעשה לך בועות סבון ? רוצה שאני אשים לך שירים ? יהיה כיף חמודי.. אמא תשב לידך ונעשה צחוקים. באוכל אותו דבר.. תשתפי אותו מה בא לו לאכול.. תלכו יחד למקרר ותכינו יחד את האוכל שיהיה חלק מהתהליך. ואז הוא אולי יהיה רגוע. זאת עבודה קשוחה .. אבל לי זה עזר. גם לפני השינה.. שיבחר סיפור..אפילו 2 .. תנשקי אותו ללילה טוב ותצאי.. תגידי לו אמא פה יפה שלי. לגבי הסבתא.. פה אני נגיד חולקת עלייך. אני חושבת שילד צריך לדעת גבולות גם עם הסבתא והסבא. הוא צריך לדעת שיש גבולות גם אצלם.

בנוסף.. לגבי המוצצים. את שמה לו נגיד 3 מוצצים ומראה לו איפה כל מוצץ. נגיד שבוע זורק את כולם את מסבירה לו.. יפה שלי, קשה לאמא להתכופף כל פעם. אולי תבחר אתה איזה מוצצים בא לך ? לא בא לך מוצץ? זה גם בסדר יפה שלי. מה בא לך ? כזה.. תשרי עליו הרגשה שיש לו חלק בכל ההחלטות.