דעה לא פופולרית: להיות אימא זה לא כיף

להפוך לאמא זה שינוי 180 מעלות מימה שאת מכירה זה עבודה לכל דבר לא תמיד מתגמלת יש הרבה מצבי שיברון ואי סיפוק במיוחד כשהם קטנים אומרת את זה בתור אמא ל3 יחסית צמודים אין פה קסם - הזמן כן עושה את שלו הוא משנה אותנו ונותן לנן זוויות חדשןת להסתכלות והתמודדות במצבים עם הילדים את בתור אמא גם תלמדי להכיל את זה בדרך שלך יכןלה להגיד לך מניסיון אישי בתור בת יחידה שמאוד הייתי עסוקה בעצמי כל חיי ולהורים גרושים שלא נתנן לי דוגמא לכלום למדתי דרך הילדים הרבה ובין היתר - סבלנות והכלה למשהו שהוא לא אני. תנסי להסתכל על חצי הכוס המלאה בחיים לי זה שיפר את ההרגשה בחיים כשהבנתי שמותר לי לבכןת ןלהיות מתוסכלת אבל צריך לקום ולהתמודד בהצלחה לך ותדעי שאת עושה את ההכי טוב שלך 🤍

נכון יש ימים שהם לא קלים אבל לי אישית מאוד כיף לראות את הגדילה שלהם ולהיות אמא שלהם ! אהבה בלי תנאים יש מלא ויתורים אבל הזמן עף שכבר שוכחת מה היה אתמול משתדלת להנות בכל רגע איתם ♥️

מבינה מה אתן אומרות אבל עדיין מרגיש לי שלא מדברים על זה מספיק כאילו דוחפים לנו כל החיים להביא ילדים כאילו זה משהו קל ופשוט ואף אחד לא מדבר כמה זה קשה ומתסכל כאילו אסור לבכות ולהתלונן

כי זה לא פוליטקלי קורקט לומר את זה, בסוף תחשבי שזה העתיד של האנושות ויש אזה פחד שנשים לא ירצו למלא את התפקיד שלהם. גם אמהות בעצמן לא אומרות כי הן מבינות שהחברה מחטיבה משו ולא רוצות להיות שונות/רעות/מוזרות. לכולם קשה, במיוחד היום שקשה לחיות בלי שהאשה לא עובדת גם. והכי חשוב לא להאמין לשטויות ברשתות החברתיות, הכללל חטא כולן מעלות את מה שהן רוצות להראות אבל את החרא שומרות לעצמן

האמת שרוב מה שאני שומעת מסביב זה הקול הזה. כמה קיטורים כל שנה לקראת אוגוסט של אוי ואבוי עכשיו להיות תקועים עם הילדים חודש שלם, כמה צחוקים על האושר של לזרוק אותם חזרה במסגרת בספטמבר ולא להסתכל אחורה... ברור שלהיות אמא זה לא רק כיף. אני לא חושבת שאי פעם שמעתי מישהי שאומרת שזה רק כיף. זה קשה ומתיש ומפגיש אותנו עם כל הצלקות מהילדות שניסינו להתעלם מהן או להעמיד פנים שלא קיימות... וזה בעיקר דורש מאיתנו להיות המבוגר האחראי כשרוב הזמן התחושה היא שאני רק רוצה שמישהו אחר יקח את ההחלטות בשבילי וישטוף אחרי את הכלים... שיהיה מבוגר אחראי שינהל את האירוע שנקרא חינוך וניהול בית... אבל בתוך כל זה- כיף לי. זה לא מבטל את הקושי. אבל בזמנים שני מצליחה להתמסר לרגע, להסתכל להם בעיניים ולחייך איתם מהלב, להשתובב איתם או לעשות יצירות ומשחקים ביחד, סתם לטייל ולטפס על עצים ולגלוש במגלשות ולקטוף פירות ולאכול ככה... אני נהנת. באמת מהלב. כמו שאומר השיר זו ילדותי השניה מה שתתני לי אקח.

כתבו כבר הרבה דברים חכמים מעליי אוסיף גם את שלי. מדברים על זה המון, פשוט לא אוהבים לשמוע את הדעה הזאת ולפעמים היא לא נרשמת בתודעה. יש המון נשים שכל מיני חלקים באמהות לא כיפים להן, העיניין הוא למצוא אנשים תומכים שיקבלו אותך עם החלקים האלה ויתנו לך כוחות לעוד יום רגיל. יש כאלה ששונאות לקום בלילה, יש כאלה שאמהות שלהן דפקו אותן והן לא יודעות בכלל מה זה אמהות תקינה, יש כאלה שמשתעממות מלשחק עם הילד ולהקשיב לברברת שלהם, יש כאלה שמביאות ילדים אחד אחרי השני ומתפקדות רק באופן שטחי של אכלו-שתו בלי לענות לצרכים הרגשיים של הילדים, יש המון סוגים של אמהות כמו שיש המון סוגי אנשים. אמהות זה לא דבר אחד אז לשמוע אמא מותשת אולי לא יתיישב בתודעה על זה שזה קשה אבל לשמוע אמא שמשתעממם כן יהדהד . השאלה מה קשה לך, על מה זה יושב אצלך, איך ההורים שלך השפיעו עליך וזה בתורו משפיע על ההורות שלך. בכל מקרה, תמיד ממליצה על טיפול פסיכולוגי להבין דפוסים ומורכבויות ואיך להתמודד איתם.

האהבה היא באמת שונה וגדולה לפחות בשבילי כל פעם שאני מסתכלת על הילדים אני מתמלאת באושר והודיה שיש לי אותם יחד עם זאת זה התפקיד הכי קשה שיש להיות אמא קשה לחנך קשה להכיל אותם לפעמים המצפון הבלתי פוסק הדאגה אין מה לעשות לא הכול ורוד ויחד עם כל הקושי אני נהנת מהתפקיד בעיניי כל קושי עובר בסוף שום דבר לא נשאר לנצח

אני לא נהנת בכלל