משתמשת פורטי8 באוקטובר 2026 בשעה 16:47
היוש.. אני חודש אחרי לידה, מניקה וגם יש לי ילד בן 3 שבדיוק התחיל גן בסמוך ללידה..
יש ימים שאני פשוט מאבדת את זה ואחר כך יש לי ממש מצפון ורגשות אשם כי אני מוציאה את זה על הילד ועל בעלי וזה מתבטא בחוסר סבלנות מטורף
למשל היום התינוק לא ישן טוב ונלחמתי איתו הרבה בהנקה הוא לא התחבר טוב לא אכל טוב והיה ער כמעט כל היום. בזמן שהוא כן נרדם אני לא נחתי, הבית היה כלכך מבולגן שהייתי חייבת בשביל הנפש שלי לסדר.
אז סידרתי והכנתי סלטים לשבת וכשסיימתי היה לי אולי 10 דקות לנוח והתינוק שוב התעורר ושוב חוזר חלילה..
אני מרגישה שאני מותשת מזה ואני ממש חסרת סבלנות עם הבכור כי הוא מותח גבולות וחוזר מוצף מהגן ועושה הרבה שטויות בבית, בוכה מכל דבר קטן..
ומה הוא אשם? מה הוא אשם שקשה לי הוא בעצמו עובר תקופה מטלטלת
גן חדש צוות, חברים חדשים ואח חדש שלוקח לו את רוב תשומת הלב..
הרבה אומרים תשתפי את הילד שיעשה איתך דברים
אין לי אין לי סבלנות אני רק רוצה שהתינוק ישן כדי שאןכל להיןת עם הגדול אבל הוא לא ישן זה לא מסתדר תמיד כשהגדול חוזר מהגן הוא בדיוק מתעורר ורוצה לינוק ואני לא יכולה שהגדול מתקרב אליי כשאני מניקה כי ההנקה לא הולכת כזה טוב יש לי זרם חזק והתינוק סובל מזה
וזה מתסכל אותי
בשגרת לילה כשאני מכניסה את הגדול לישון הוא משתטה ועושה שטויות ואני באפס סבלנות לזה.. כל הזמן אומרת לו אל תעשה ככה אל תעשה ככה תתנהג יפה וכל הזמן זה כאילו נו נו נו..
בקיצור אני מרגישה חרא אמא ..
💬3 תגובות👍1 לייקים
