מתמודדת עם תגובת ההורים להריון הלא מתוכנן

וואי איזה קשוח זה. ופוגע ממש אין לי ככ עצה לתת לך רק לומר לך שאת אלופה ולא משנה כמה את שוקלת או איזה בטן יש לך את הכי יפה בעולם! אני בטוחה בזה. ובעזרת השם יבוא מה שהכי טוב לכם. לא במשנה אם זה בן או בת העיקר בריא

תראי אמא שלי גם חסרת טאקט ברמות קשות. ידעתי שהיא מבחינתה סיימה לגדל ילדים. היה לה מאוד קשה איתנו כי אבא שלי היה פשוט ילד נוסף עבורה והיא עשתה הכל לבד. אז הבנתי מאוד כשאמרה לי שהיא לא מתכוונת לשמור ולעשות. כשהיא פוגשת את הילדים היא מאוד אוהבת ושואלת ומתעניינת, אבל עם הטיפול והבייביסיטר, סיימה. לגבי ההשמנת. גם לאמא שלי יש את זה וכמה אני שונאת. אני לא אחת שמתייחסת לדברים האלה אבל אני מפחדת שזה יגיע לאחותי, כי היא מתעסקת במראה שלה מגיל קטן ואני מפחדת שזה יפתח לה הפרעות אכילה. כשאמא שלי בהריון הראשון לא הפסיקה להעיר לי על כמה אני אוכלת (ולא אכלתי כמעט) בסוף יצאתי עליה שאם עוד פעם אחת אשמע ממנה משהו בהקשר היא לא תראה או תדבר איתי עד הלידה ושחסר לה אם היא תגיד משהו כזה ליד הבת שלי כי גם אותה היא לא תראה. ואז גם הוספתי לה- ותזהרי מאוד לדבר ככה ליד (אחותי) כי את תעשי נזק בלתי הפיך. מאז היא סתמה את הפה. שמעתי מגיסתי שגם לה הייתה מעירה ככה. אני יודעת שזה בא ממקום של דאגה- כי אמא שלי בהריון עם אחותי עלתה 30 קילו והיה לה מאוד קשה לרדת את זה, וזה בא משם. פחדה שגם אני אגיע לזה. על אבא שלי בכלל אין מה לדבר. זה מרגיש שהוא מתעניין כי צריך וזהו. וההערות שלו, אלוהים אדירים. אחרי שכל החיים אמא גידלה אותנו לבד הוא אמר לי למשל- בסדר, בחירה שלכם איך לגדל את הילדים שלכם (ונאמר בצורה צינית של אין לכם מושג מה אתם עושים ואני יודע יותר מכם). אבל אני סולחת להם. כי כמו שאמא שלך אמרה, למרות שאת לא אוהבת את זה- אני כן מבינה את זה. הבחירה להביא ילדים הייתה שלי והם באחריותי. הם סיימו עם החלק הזה. המבוגרים של היום יותר חיים את החיים שלהם, יותר שמחים לעצמאות שלהם, ואני ממש מפרגנת על זה ומקווה שגם אני אהנה ככה מהגיל השלישי שלי. אני גם מבינה שההערות המפגרות שלהם הן הצלקות האישיות שלהם, אולי זו הדרך שלהם להתמודד איתן.

ווואיייי משפחה לא תומכת זה הכי קשה מניסיון ווואלה זה חוצפה לדבר ככה. אני לא הייתי רוצה לדבר איתם לא מעודדת אותך אבל אני אישית לא היתי רוצה קשר איתם אם הם ככה פוגעים בבנות שלי

יש אנשים שקשה להם להראות רגש, או כי גדלו ככה וזה מה שהם מכירים או כי הם פשוט אנשים כאלה ולנו אין מה לעשות עם זה. תגידי תודה לבורא עולם על הקן המשפחתי שלך העיקר שיש לך אותם ושיהיו בריאים אל תתרגשי מאמא שלך את הכי חזקה ולביאה בעולם. שולחת לך חיבוק ענקי מהלב❤️

גם לי אין עזרה בכלל מההורים ! לא שלי ולא של בעלי . בקושי גם מתראים איתם . זה מה שיש . ואם הייתי מתייחסת לכל מה שאמא שלי הייתה מעירה לי לא הייתי במקום טוב היום . מספיק סבלתי ממנה בילדות . תשלימי עם זה שאין לך הורים מושלמים ותשמרי את האנרגיות שלך לדברים החשובים באמת . המון בהצלחה

בול ההורים שלי!! פשוט מנסה לא להתייחס אליהם או לקחת ברצינות גם אמא שלי עם האימרות האלה של אחרי ההריון את חייבת לטפל בעצמך לחזור להיות מה שהיית (בתכנון שלי אחרי ההריון הזה ישר להיכנס לעוד הריון חחחחח אבל בסדר) שום עזרה לא קיבלתי מהם אפילו לא טלפון איך אני מסתדרת, ולאט לאט פשוט מתרחקת מהם כי מרגישה שהם רעילים אלי

אין לך יותר מדי מה לעשות יש אנשים שקשה להם עם עצמם אז הם מוציאים את הרעל על אחרים וזה לא משנה אם זה הורים או חברים תשמרי על עצמך ועל המשפחה ובאנרגיות שלך ותשמרי מרחק , ביקורים פעם ב.. וזהו

גם חמי וחמותי אנטיפטים כל אחד בדרכו סיפרנו לחמי על הריון הוא אמר ״אה וואלה״ סיפרנו לחמותי היא אמרה ״אני הייתי מחכה כמה שנים״ וגם אמרה לי ״כבר ממש רואים שאת בהריון״ כלומר השמנת היינו איתם בחופשה משפחתית הם בקושי התייחסו לנכד היחיד שלהם כל אחד התעסק בעצמו זה כאב לנו מאוד לי ולבעלי אבל אנחנו יודעים להגיד לעצמנו להתרכז במשפחה הקטנה והמהממת שלנו וכיף לנו מאוד ביחד ואנחנו זוג טוב וזה מה שחשוב בעינינו מי שלא רוצה להיות חלק יאללה ביי לא צריך טובות יש לנו ילד מושלם וכייפי ואנחנו נהנים ממנו הכי בעולם אתם מוזמנים להיות סבא וסבתא לא רוצים לא צריך