משתמשת פורטי27 בספטמבר 2026 בשעה 13:29
אשמח לשמוע את דעתכן על מצב שאני נמצאת בו.
אני נשואה + ילדה בת 3 ובהריון מתקדם, ברוך ה׳. כרגע אני ובעלי גרים אצל ההורים שלי. ההורים שלי מאוד תומכים בנו, עוזרים לנו ואוהבים את בעלי מאוד, ממש כמו בן.
בעלי אומר שהוא לא מרגיש כל כך בנוח בבית שלהם. אני יכולה להבין אותו, כי אלה לא ההורים שלו, והוא אומר שהבעיה היא בתחושה שלו ולא קשורה אליהם.
מצד שני, יש לו דוד שהוא מאוד קשור אליו, וברוב הזמן הוא נמצא או ישן אצלו. לפעמים זה מרגיש לי כאילו הוא נמצא יותר אצל הדוד שלו מאשר בבית עם המשפחה שלו.
אני לא רוצה למנוע ממנו את הקשר עם הדוד שלו, אבל אני כן מרגישה לפעמים שהוא שוכח שיש לו אישה, ילדה קטנה ועוד תינוק בדרך.
אני כרגע בהריון מתקדם, והעזרה של ההורים שלי מאוד משמעותית עבורי. בחג האחרון הרגשתי במיוחד כמה אני זקוקה לבעלי ולנוכחות שלו, וכמה קשה לי כשהוא לא נמצא איתנו.
מצד אחד אני מבינה שלא נוח לו לגור אצל ההורים שלי. מצד שני, אני שואלת את עצמי איפה אנחנו, המשפחה שלנו, נמצאים בתוך כל זה.
האם לדעתכן אני מצפה ממנו ליותר מדי? האם במצב כזה טבעי לצפות מבעל להיות יותר בבית, נוכח עם אשתו והילדה, במיוחד בהריון מתקדם ולקראת לידה?
אשמח לשמוע דעות כנות, גם אם אתן חושבות שאני טועה. ❤️
💬27 תגובות