משתמשת פורטי25 בספטמבר 2026 בשעה 05:57
למישהי היו חוויות קשות עם התינוק/ת ברגעי משבר שגורמים לכם תחושת בושה? אני מנסה להבין אם זה משהו שהרבה אמהות עוברות בהתחלה וזה משתפר או אני יוצאת דופן ואני מתביישת לשתף מישהו במשפחה שלא יחשבו עליי דברים רעים. למשל כשהתינוק/ת צורחים שעות על גבי שעות ושום דבר לא עוזר או כשיש להם יום שהם מאוד לא מובנים ורוצים רק להיות על הידיים ומתלוננים כל הזמן לא משנה איפה מניחים אותם למשחק כשיש קפיצת גדילה קשה או ימים כאלו אתם מכירות כבר שיש את הימים שעובר עליהם משהו. אז היו בערך 3 פעמים עד עכשיו עם תינוק בן 8 חודשים שהרגשתי ממש אשמה על איך שהייתי איתו מרוב שהייתי חסרת אונים כבר. לא פגיעה פיזית או הזנחה חס וחלילה אבל כן קיללתי אותו בקול הלכתי לחדר אחר וצעקתי כדי שלא ישמע כדי לפרוק, הרמתי אותו באופן חזק מדי לדעתי או נתתי טפיחות בטוסיק חזקות מדיי לדעתי כשרצה שארים אותו לישון בידיים בפעם המאה באותו יום בהליכה, בכיתי לידו. אני ממש מתביישת וסיפרתי רק לבעלי הוא אומר שאני אמא טובה וזה קורה והכי חשוב שאני מודעת לעצמי וכל עוד אני שמה את התינוק במיטה בבטיחות ופורקת במקום אחר זה בסדר וזה קורה וכו' אבל קשה לי עם זה שאני לא האמא המושלמת הסבלנית והרגועה כמו שאני מדמיינת שכולם כן
💬5 תגובות
