משתמשת פורטי19 בספטמבר 2026 בשעה 16:49
היי בנות, נושא קצת מבאס.. לא מפסיקה לבכות
לקראת לידה שניה בעזרת השם ומרגיש לי שכל החברות שלי פשוט התרחקו ממני
לא ברור למה בכלל
היינו חבורה של שלוש בנות, שנים אנחנו ביחד מהיסודי ממש כמו אחיות
אני התחתנתי, ילדתי, קנינו בית, ועכשיו בדרך לילד שני
והן עוד רווקות אצל ההורים שלא יודעות באמת מזה החיים האלו שלי
אבל אני לעולם לא נתתי לזה משקל ולהכנס בנינו וזה אף פעם לא הרגיש לי כאילו זה מוזר או משהו (היום הכניסו לי לראש שיכול להיות שהריחוק שהן יוצרות זה מקנאה אבל ממש לא נראלי או מרגיש לי..)
בחודשים האחרונים (כמעט חמישה חודשים כן? ) אני מנסה ליצור קשר, אני מתקשרת מסמסת מנסה לארגן להיפגש לשבת רק אנחנו
ואפס מענה מצידן, גם עד שכבר קבענו להיפגש ואירגנתי ערב קניתי הכנתי הכל
הן ביטלו דקה 90 בטענה שתקועות בעבודה אבל לא הייתה שום נכונות גם לתאם מחדש מהצד שלהן..
אני שולחת הודעות מקבלת מענה אחרי יום-יומיים..
עכשיו הכלטוב אני מבינה שהן טוחנות עבודה
אבל גם אני
ואני עדיין מוצאת נכונות וזמן והן כאילו נטשו אותי בלי שום סיבה...אני מרגישה שיא הבודדה
גם ככה לקראת לידה שניה מלאה חששות דאגות וכאילו מרגיש לי שהן נטשו אותי..
לא יודעת אם ישלי מה לפתוח את זה איתן ולהגיד להן או פשוט לשחרר ולא לנסות ליצור יותר קשר.. וכאילו "שיחפשו"
אנחנו ערב לפני ערב כיפור, אני לא מפסיקה לבכות אני באמת פגועה עד עמקי נשמתי אני לא מבינה מה קרה שהוביל לכזה ריחוק ואני בהתלבטות אם עצמי אם יש לי למה בכלל לפתוח את זה איתן או להבין את הרמז וזהו
💬10 תגובות👍1 לייקים