בעלי לא מוכן לצאת עם הילדים ואני מרגישה לבד

אני לא מבינה את בעלי, הוא בעל טוב ואבא טוב, ובאמת עושה הרבה בשביל הבית. אמנם עבודות בית כמעט לא נוקף אצבע אבל עושה המון דברים אחרים שאני כמעט לא נוקפת אצבע. עם זאת אני מרגישה לבד! הוא לא מוכן לעשות כלום עם הילדים. ואני כזאת ותרנית, לא באמת אכפת לי לעשות דווקא משהו מסוים. אם הוא היה אוהב לטייל הייתי יוצאת לטייל, אם קמפינג, אם לקנות ג'יפ ולצאת, באמת זורמת על כך דבר שיציע. אבל הוא מצד אחד קצת חרדתי, לא נותן לילדים לצאת לבד, אין חברים שגרים קרוב אלינו, ומחד שני גם לא רוצה להוציא אותם, או להעסיק אותם בבית.. יוצא ארבעה ילדים עם הפרעות קשב בתוך דירה קטנטונת, וכמובן שמנסים לצמצם מסכים, מה הם אמורים לעשות עם עצמם?!!!! פעם הוא זרק לי לגבי פארק שרציתי לצאת איתם, שנעשה מה ש"אני רוצה " או יותר גרוע, שאני חושבת רק על עצמי כשאני "רוצה" לצאת ולא חושבת עליו שקשה לו, שכל היום היה בחוץ ומקשה עליו. אני רוצה לצאת? אני הולכת להתגלש במגלשות? אני חושבת על הילדים, איזה הזיה. בקיצור, היום באופן לא רגיל הוא איתנו בחג (עובד בדרך כלל) ואני עוד לפני החג התחיל כבר מבואסת שאנחנו בבית.