מרגישה אמא גרועה שבועיים אחרי הלידה - מה עושים?

איזו נשמה את אל תדאגי הכל יסתדר אני גם באותה סירה חודש וחצי משתדלת להסתכל על הטוב את אמא מהממת אני בטוחה ❤️

זה ממש קשוח בהתחלה ואת ממש לא אמא רעה ככה זה זה שינוי ענקי וכאפה אבל זה משתפר לאט לאט גם שבעלך חוזר לעבוד הוא יצטרך עדיין להיות חלק אפילו אם זה אומר להיוצ עם הילדב עד 00 ואת הולכת לישון ב21 נניח חייב עזרה החוזר שעות שינה מעלה סטרס וכל זה ברור שאת מרגישנ לא משהו לאט לאט זה משתפר זה רק למצוא את הסדר הנכון עד שזה יקרה

הרגשתי בדיוק כמוך הייתי בוכה המון כל יום יכולה להגיד שאחרי חודשיים הרגשתי יותר טוב והתחלתי קצת יותר להסתדר , זה תהליך וזה יקרה גם לך בעזרת השם ! תתפללי על זה המון ותזכרי שאת אמא אלופה!!

מתוקה שאת. המון מזל טוב לפני הכל. מאמינה שזה הילדה הראשונה שלך והכל חדש לה וגם לך. קחי אוויר תנשמי אני בטוחה שאת לביאה רק שעדין לא הבנת מה צריך לעשות. המלצה חמה תמצאי קבוצת אמהות תצאי מהבית זה ממש עוזר מדברת מניסיון.

זה ממש קשה בהתחלה יש גם שביזות כזו כמה שבועות אחרי הלידה זה ממש טבעי תכילי את זה ואם יש לך אפשרות תבקשי מאמא שלך שתהיה איתך

יילדתי את הבן הבכור שלי בקיסרי חירום והייתי ממש כאובה ולא היה בי כוחות. ניסיתי להניק עם דמעות בעיניים בכל ניסיון ולא הלך אז וויתרתי ושאבתי לו 3 חודשים ובסוף גם הפסקתי עם זה ונתתי תמל. הרגשתי בדיוקקק כמוך מלא רגשות אשם ושאני אמא לא טובה ולמה אני לא מצליחה להניק אותו והגזים שהציקו לו זה היה להתמודד עם הרבה בכי שלו. בסוף הבנתי שזה בכלל לא חשוב מה הוא אוכל - העיקר שאני אהיה רגועה ופנויה אליו רגשית ובאמת המצברוח שלי היה הרבה יותר טוב והייתי יותר רגועה גם ברגע ששחררתי ונתתי תמל ולא הצטערתי על זה! והיום הוא בן שנתיים וחצי. וגם - יילדתי את הבן השני שלי לפני חודש וחצי גם בקיסרי חירום, שוב אותו סיפור שלא הצלחתי להניק כי גם הייתי כאובה, גם נולד פג ועם צהבת ולא הייתי פנויה רגשית לנסות, ישר החלטתי לשאוב ולתת בבקבוק עד עכשיו אני שואבת ושוב שוקלת להפסיק עם השאיבות 😅 בקיצור - חפרתי אבל הפואנטה שלי היא שאני בטוחה שכל אמא היא אמא טובה בדרך שלה לא משנה אם היא מניקה או שואבת או נותנת תמל. ולגבי הבכי וההתמודדות - זה קשה מאוד אבל הזמן עובר כל כך מהר, את לא תשימי לב והתקופה הזו תעבור ותהיה הרבה יותר טובה! זה משתפר עם הזמן! ואל תתביישי לבקש עזרה, אפילו אם זה מחברה / משפחה/ בייביסיטר

הכל הסתדר אל תדאגי התקופה שלאחר הלידה מאוד קשה ומבולבלת גם אני שבועיים וחצי אחרי לידה ואחרי שהבת שלי היתה בפגייה וההיתי איתה כל יום זה טבעי עד שתתרגלו אליה ותסתגלו אל תבהלי ואת לא אמא רעה את הכי טובה שרוצה את ההכי טוב לבת שלך תנסי לדאוג לעצמך למה שעושה לך טוב כדי שזה יטעין אותך באנרגיה טובה גם את צריכה כוח עברת חתיכת מסע מההריון עד ללידה ועכשיו תכילי את עצמך ואל תורידי מעצמך...

כתבו פה הרבה אז אני אגיד בקטנה אם היא כל הזמן בוכה, ממליצה לבדוק אוסטאופת. אצלינו זה שינה את הבנות לגמרי. ואת ההמלצה לקחתי מגיסתי שהילדה שלה בכתה כ-ל היום, יסלחו לי כולם אבל היא הייתה סיוט, ואחרי הטיפול הילדה הפכה לחייכנית וחמודה ממש. עם הגדולה הייתה לידת ואקום, ובלניאדו כל הואקום מקבלים אוסטאופת, הלכנו פרטי בדחיפות כי היא לא ינקה והיועצת אמרה שהיא תפוסה מהואקום ובגלל זה לא יונקת ולחכת לאוסטאופת שישחרר אותה. אז מקס לא יעבוד, אבל אולי כן. וזה שווה את הניסיון.