משתמשת פורטי9 בספטמבר 2026 בשעה 18:54
אחיות בקהל לעצה/ עידוד
אני אחות כמעט שנתיים בפועל עובדת שנה פלוס עובדת עם הגיל השלישי
לא נעים להגיד כי אני יודעת שחייבים להיות עם ביטחון כשיש לך אנשים שמניחים בידייך את החיים שלהם
אבל וואלה לא , אני כל כך חוששת כל הזמן וחסרת ביטחון כל מטופל שאני מכינה לו תרופות בודקת מאה פעם שהכנתי נכון , למשל לפני יומיים הסתבך לי משהו עם קטטר שהחלפתי כי בהתחלה יצא שתן ואז לא ולא הצלחתי להכניס עוד והיה טיפונת דם גם בקטטר והוצאתי מיד וואי מזה אכלתי תסביך עם עצמי, זריקה בעכוז שיוצא לי מידי פעם לעשות מבקשת מאח מנוסה יותר לבדוק שאני מדייקת באתר הנכון כדי לא לפגוע חלילה באזור של העצבים
די נמאס לי לבוא לעבודה בכזאת תחושה שכל דבר קטן שלא נדייק או חלילה נטעה נסכן מישהו
לפני כל משמרת במיוחד משמרת בוקר שהיא קשוחה אני פשוט בדיכאון ובלחץ
ואני אפילו לא עובדת בבית חולים ששם באמת קשוח
שוקלת הסבה מצד שני מבאס לעזוב מקצוע עם כזה משמעות , כולם צועקים וחסרי סבלנות אבל וואלה הם חולים מה לעשות
אבל וואי כמה אפשר כל דבר קטן יכול להיות אשמתנו ולחשוב מאה פעמים לפני שעושים משהו וכל דבר יכול להיות מסוכן
מצד שני יש לי תנאים מאד טובים במקום עבודה שלי
אבל בכללי המקצוע הזה מעייף אותי אין לי בעיה עם הרבה עבודה אבל וואלה כמה דרישות יש למשרד הבריאות , מתקמצנים על תקנים הופכים אותך להיות תזונאית פיזיותרפיסטית להשגיח על הכל
וואלה אני מוטשת אני לא מצליחה לשתות אפילו כוס מים במשמרת
משמרת לילה קלילה מאד אבל משעממת לטפס על קירות 😭
💬5 תגובות👍1 לייקים