מרגישה קפואה רגשית מול המשפחה אך חמה בחוץ - מישהי מכירה?

שאלה מוזרה, אבל ממש זקוקה להזדהות אם מישהי מכירה את ההרגשה. תחושה שאתן נשים חמות ולבביות וחברתיות בחוץ, בעבודה בקריירה בלימודים עם חברים. אבל בבית ההורים ובתוך המשפחה הגרעינית (הורים אחים) אתן פשוט דמות אחרת לא מסוגלות להביא לידי ביטוי את הצד הרך החם המביע הרגיש. ואתן קרות כמו קרח ומאופקות לצד המשפחה? כאילו קפואות נעולות. שתי דמויות שונות, בחוץ משוחררות ובבית ההורים (לא בעל וילדים), כאילו נעולות רגשית. ממש קשה לי עם זה. מרגישה שבית הוריי זה הכלא הרגשי שלי.
💬9 תגובות

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 בספטמבר 2026 בשעה 18:41
כנראה יש איזשהו חסימה כזאת שלא מאפשרת לך להביע חום דווקא במקום הזה תנסי לחשוב עם עצמך - אם תתחיסי למשפחה שלך באותו חום, מה יקרה אז? כי נגיד לי יש מישהי כזאת קרובה ואני יודעת שברגע שאני נותנת טיפה יותר פתח היא כאילו פורצת את כל הגבולות שלי וזה פשוט לא מאפשר לי לפתוח לה אני מרגישה שאני מגנה על עצמי כשאני ככה איתה, בדיסטנס כזה טיפה הייתי רוצה להיות יותר חמה ופתוחה איתה אבל אני לא מסוגלת תנסי לחשוב על מה זה יושב לך...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 בספטמבר 2026 בשעה 18:48
מכירה מאוד.. בחוץ אני זורמת צוחקת תמיד מחמיאים לי שאני בנא ממש מצחיק ואילו בבית של ההורים שאני פסימית.. חקרתי על זה הרבה.. לי זה קורה כי מגיל קטן קרו כל מיני מקרים ואז ההורים פרשו אותם לדבר מסויים וזה הפך להיות הסטיגמה עלינו, התווית שלנו וכאילו שאנחנו אצל ההורים אנחנו נכנסים להיות בתוך התפקיד שהכתיבו לנו, למרות שאולי בתור ילדים היינו כאלה ועכשיו כבר לא. אבל במשפחה שלנו אנחנו עדיין כאלה.. לדוגמא לי יש אמונה שיש לי תמיד חוק מרפי. וניסיתי להבין למה עד שקלטתי שזה מה ששמעתי כל החיים, כל דבר שהיה קורה לי "רק לך זה יכול לקרות" והיום לוקח לי הרבה שמן להשתחרר מהאמונה הזו שבאמת שקורה לי משו לא לפרש את זה לכוון הזה.. לפעמים אנחנו גם משיגים משן מההתנהגות שלנו. לדוגמא אני בתור ילדה הייתי ילדה טובה מאוד עם 2 אחים בעיתיים מעלי ותמיד הרגשתי שקופה, שאני נופלת בין הכסאות והפכתי להיות ילדה מתמסכנת ובוכה ומכאן נדבק לי הכינוי שאני פסימית.. וגם כי אני אדם באוד מציאותי וטוענים שאני פסימית.. אז שמתי לב שגם היום בתור אמא שאני הןלכת לבית של ההורים שלי אני תמיד מגיבה ככה מסכנה כזו כי זו הדרך שלי לבקש תשומת לב מההורים כי זה מה שהמנגנון שלי למד. לפעמים אפשר להרגיש ככה כי מרגישים שמבקרים אותנו ושופטים אותנו. שברגע שנשתחרר ונהיה אנחנו אז יהיה ביקורת או דעות אחרות ולא יכולים להכיל את זה אז זה גורם לנו לקפוא. יכול להיות שאת מרגישה שההורים שלך לא רואים אותך רגשית ובגלל זה את לא פתוחה אליהם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2026 בשעה 00:16
ברור כנראה שעברת דברים בילדות שסגרו אותך רגשית אני עם חברים מאוד לבבית ומחבקת ובמשפחה אין לי שום רגש לאף אחד אפילו כבר ניתקתי קשרים בעקבות זה שעשה לי לא טוב זה לגמרי הגיוני הגוף מגיב לפי מה שהיה פעם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2026 בשעה 03:37
כנראה שזה יושב לך על משהו מול המשפחה שאת לא מצליחה להיות מי שאת אולי היית ילדה שתמיד דרשו ממנה וציפו ממנה להרבה גם שלא יכלת לספק את הרצונות של המשפחה הרגשת שאת מאכזבת אותם בילדות אולי? נשמע שזה לא אשמתך אבל זה כן יושב על פגיעה רגשי. מהעבר שבתת מודע מדחיק אוליי

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות