איך עוזרים לילד בן 3 להתרגל לגן ולהפסקת הבכי בהסתגלות?

ילד בן 3 נכנס בפעם הראשונה לגן ב1.9 אחרי שהיה איתי 3 שנים בבית. נןרא קשה לו בגן והוא אומר שמשעמם לו שם ולא כייף לו שאני מכניסה אותו לגן צרחות ובכי והוא לא נרגע גם אחרי שעה . גם כשכולם נרגעים ויושבים הוא מסרב ורוצה ללכת הביתה. מה עושים במצב כזה? היום אחרי שהייצי איתו והסברתי לו שאני חוזרת לקחת אותו עם אחיו הקטן הוא לא רצה לשחרר אותי והייתי כבר הרבה זמן בגן והוא סירב לשחרר אותי והגננת אמרה לי הכל בסדר תלכי הוא יבכה וירגע אין מה לעשות ככה כולם בהסתגלות . וזה אחרי שהייתי איתו בגן שיחקתח איתו במתקנים והרמתי אותו וחיבקתי ונישקתי והבטחתי כמובן שאני עוד מעט חוזרת אבל הוא פשוט לא משחרר ובוכה המון . מה עושים? אני כבר בלי כוחות אני מתפרקת כל יום ובוכה המון מהמחשבות עליו ולא מצליחה לעשות כלום . מתי זה עובר אם בכלל? הוא כלכך חיכה לגן אבל הוא פשוט לא מעוניין הוא אומר לי שמשעמם לו שם ואין כדורגל ואין משחקים שהוא אוהב(הוא אוהב להשתגע ולטפס ולבעוט בכדור ולעשות בלאגן אין לו טוסיק לשבת) וכשהוא צריך לשבת להתפלל או לשחק בלגו ובובות דינוזאורים ולצייר הוא פשוט לא אוהב את זה הוא מבחינתו להיות על המתקנים כל היום להתגלש ולשחק בחצר אבל החצר לא פתוחה כל היום רק בשעות מסויימות . קיצןר מה עושים? הוא אומר לי שממש משעמם לו ולא כייף לו
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בספטמבר 2026 בשעה 06:18
הבאסה זה שהייתי צריכה להכניס אותו לגן עם בת דודה שלו שהוא מכור אליה הם באותו גיל אבל בגלל המרחק וויתרתי והכנסתי אותו לגן שהוא ליד הבית במרחק הליכה ופשוט מתבאסת שלא רשמתי אותו לגן השני כי הוא והבת דודה שלן(אחיינית שלי) חברים ממש טובים וממש אוהבים אחד את השניה ואני מתבאסת שאולי עשיתי טעות.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בספטמבר 2026 בשעה 06:24
תקשיבי זה רק הימים הראשונים לאט לאט הוא יאהב אל תדאגי ילדים נהנים בגן ממש אל תשכחי שהוא ילד קטן מאוד והדעות שלו משתנות מרגע לרגע אל תתבאסי כל כך מהר רק התחלנו את השנה לאט לאט מבטיחה לך שכמה ימים ואת תראי שהוא נהנה להגיע הוא יכיר חברים חדשים ויתרגל לגן החדש
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בספטמבר 2026 בשעה 06:29
אכתוב לך מה אני עושה- בהתחלה כמה ימים לא מדברת בכלל על פרידה. מגיעה איתו כמה שיותר מוקדם, ממש לפני הגננות, עוברת דבר דבר על כל מה שיש בגן להכיר איפה כל דבר נמצא, גם מה שנראה לי טריוויאלי ממש. אחכ יושבת יחד עם הגננת במה שהיא נמצאת אם זה שולחן ציור או משחק קופסא או מגנטים או כל מה שהיא עושה. כשמרגישה שמספיק לוקחת אותו איתי הביתה. לא משאירה אותו עד שהוא מרגיש בטוח לפנות לגננת בכל דבר, עד שהוא ממש חבר שלה. מגיעה רק איתו לגן בלי אחים קטנים שכל תשומת הלב תהיה רק עליו. וכשנפרדת אומרת לו לפחות בהתחלה שאני זמינה ואבוא לקחת מתי שצריך, להדגיש גם לגננת. הכי חשוב לא לדאוג למה שיהיה. להתמסר לרגע הזה. זה שקשה לו עכשיו לא אומר שיהיה לו קשה מחר... אני השנה הגעתי ממש בהתמסרות לתהליך. הייתי מוכנה לזה שיקח שבוע עד שבן 4 ישאר בשמחה. ביום הראשון באמת היינו שעתיים וחזר איתי הביתה. ליום השני הייתה לנו תוכנית שהוא ישאר לארוחת בית בלעדיי ואחריה אקח אותו הביתה ואז להפתעתי אחרי שעה שאני איתו בגן פתאום אמר לי ללכת 😳 וגם היום אחרי חצי שעה של משחק משותף גורשתי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בספטמבר 2026 בשעה 06:38
בן לא צריך לשבת הרבה זמן . ולא חייב להרכיב לגו ולא חייב להתפלל שישחק במה שהוא רוצה העיקר שיהיה לו טוב בגן
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בספטמבר 2026 בשעה 08:58
מחזיקה לך אצבעות, זה שלב ממש לא קל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בספטמבר 2026 בשעה 13:08
מקווה שילך לו טוב היום הוא נשאר כמעט יום שלם עד 13:00 אבל הגננת אמרה לי שרוב היום הוא בכה ולא רצה לעשות כלום ונדבק אליה כל היום , לא רצה לשחק עם הילדים ולא לאכול . היא אמרה לי שהיו פעמים שלא בכה אבל אחרכך נזכר שהלכתי ובכה וככה כל היום ששאלתי אם לבוא לקחת אותו בבוקר הגננת אמרה לי שהיא מעדיפה שהוא ישאר וינסה להתסגל כי ככה בימים הראשונים וצריך לדעת לשחרר היא אמרה לי שאם אני כמובן חושבת אחרת אז אני יכולה לקחת אותו אבל היא אמרה לי שבגלל שכלכך קשה לו היא מעדיפה שישאר ויתמודד וינסה לשחק והיא הייתה רוב הזמן איתו (יש עוד גננת שהייתה עם שאר הילדים וגם עוד סייעת בנוסף ככה שהם 3 על 20 ילדים) הבעיה היא שרק הילד שלי לא נרגע כל היום ובכה וזה פשוט שובר לי את הלב . אתמול לקחתי אותו ישר שהיא אמרה לי שהוא בוכה שזה ב10 בבוקר