משתמשת פורטי2 בספטמבר 2026 בשעה 12:07
התייעצות, זה קצת ארוך,
אני והחברה הכי טובה שלי ילדנו ביחד (הפרש של שבוע)
אחרי הלידה היא עברה כזה סוג של דיכאון, היא לא אבחנה או משהו, אבל היו הרבה נורות אדומות שנדלקו לי, רק רצתה שייקחו את התינוק ממנה, הייתה מסתגרת בשירותים לבד לזמן ממושך שמישהו אחר היה עם התינוק, הייתה בלי מצב רוח, בוכה מלא, תמיד עם חרדות.. יש לה תינוק לא פשוט, עם ריפלוקס, בוכה מלא ובלי הפסקה.
אני ניסיתי כמה שיותר להיות שם בשבילה, לקחתי את התינוק אלי כמה פעמים כדי שתוכל לצאת להתאוורר, הייתי באה אליה מלא עם הילדה שלי כדי שתהיה לה חברה, כמובן לא חיטטתי אף פעם ונתתי לה את המקום לפרוק שהיא צריכה.
עכשיו הילדים כבר בני חצי שנה, המצב שלה הרבה יותר טוב ברוך השם.
היא מצאה פתרון לשפיות שלה והיא פשוט שמה אותו נון סטופ מול הטלוויזיה. כל פעם שאני באה אליה אני רואה את התינוק שלה במיטה שלו מול טלוויזיה, שאני עושה איתה פייסטיים הוא מול טלוויזיה ברמה שהוא חשוף כמה שעות טובות ביום. יוצאים למסעדה ביחד, היא שמה לו יוטיוב, הוא אוכל מול מסך, ברמה שכמעט כל חלון עירות שלו הוא מול מסך, באמת כמעט ולא קורה שהוא לא מול מסך.
עכשיו, אני לא יודעת מה לעשות עם זה, להעיר לה? אני כבר ממש חושבת שזה פוגע בו. אני יודעת שיהיו פה חלק שיגידו לי לא להתערב ולא לשפוט אבל הילד שלה כבר ממש ממש מכור, ברמה שהוא לא מתקשר עם הילדה שלי שהם ביחד, כל הזמן רק מסך. היא התחילה עם זה מאז שהוא בן חודש זה כבר ככה 5 חודשים… אף פעם לא אמרתי משהו כי הייתה גם במצב הזה אחרי הלידה ועם ההורמונים והכל.. אני לא חושבת שהיא מבינה את ההשלכות, אם זה היה משהו מינורי בחיים לא הייתי מתערבת אבל זה פשוט מסביב לשעון
מה דעתכם?
💬26 תגובות
