פגיעה מהמשפחה על המשקל שממשיכה גם כמבוגרת

מאז שאני קטנה הייתי מלאה, לא משהו מוגזם אבל כנראה מספיק חריג למשפחה שלי. תמיד העירו לי על המשקל וצחקו עליי, גם ההורים וגם האחים שלי. זאת אחת הצלקות הכי זכורות לי מהיחסים שלי איתם. הייתי מרגישה איך הם סורקים אותי עם מבט נגעל כשאני צריכה לצאת או כשהייתי לוקחת משהו לאכול.. הייתי מרגישה הרבה פעמים שהאוכל לא עובר לי בגרון מרוב המבטים הצורמים האלה. בכל פעם שכעסו או רצו להעליב אותי השתמשו במילות גנאי (שמנה, פרה וכו). בהתחלה הייתי נעלבת, בוכה מבקשת שיפסיקו. בשלב מסוים לאורך השנים הבנתי שזאת נקודת החוזק שלהם עליי והפסקתי להראות שזה מזיז לי ופשוט הייתי מתעלמת מהם. ומנצלת הזדמנויות אחרות כדי להגיד להורים שלי דברים קשים מאוד עליהם ועל ההורים שהם. בקיצור היחסים מאוד מורכבים וטעונים.. היום, הרבה שנים אחרי אני נשואה ואמא לילדה (ועוד אחד בדרך 🪬). אני משתדלת מאוד לכבד אותם ולתת להם להיות חלק משמעותי בחיים של הבת שלי, למרות שאין לי שום קרבה רגשית אליהם, ואפשר לומר אפילו הרבה כעסים עליהם על כל מיני דברים שהיו לפני כן. אבל גם היום אני מרגישה שזה פוגע בי מאוד כשההורים שלי אומרים לי שאני שמנה (למרות שאני בהריון). ועדיין יש בי משהו שלמדתי כבר בתור ילדה שאסור לי להראות שזה מעליב אותי כי אז הם ירגישו שהם יכולים לפגוע בי, אז שוב אני מתעלמת ומקווה שמתישהו זה יפסיק.. אבל בכל פעם כזאת מתכווץ לי הלב שזה מה שהילדה שלי שומעת עליי. לא הייתי רוצה שהיא תכיר את המילים האלה בכלל, לא על עצמה ולא על אמא שלה.