איך לשחרר טינה למרות שלא באמת סלחתי בלב?

לקראת יום כיפור אני חושבת הרבה על סליחה. אני ממש רוצה לשחרר את מה שיושב לי על הלב בשבילי, אבל יש לי שאלה שאני לא מצליחה לפתור. הבלאגן קרה לפני בערך חצי שנה. גיליתי במקרה בטלפון של אמא שלי התכתבות בווצאפ שבה היא ודודה שלי מדברות עלי ועל בעלי מאחורי הגב בצורה מאודד מגעילה,זה כלל צחוקים עלינו,לכלוכים,שמות גנאי קיצר כל מה שרק יכלו(בלי סיבה מוצדקת!!לא עשינו להם כלום) וזה קרה בתקופה הכי רגישה שלי בהריון ובלידה וגם אחרי,גיליתי את זה בזמן שהתארחנו אצל ההורים(במתקפה של איראן,חודש אחרי הלידה ואמרו לנו לבוא אליהם כי אין לנו מרחב מוגן באיזור שלינו)נפגעתי מאוד,הבנתי שהכל היה איד בפה אחד בלב. מה שהכי כאב לי זה שהדודה הזו הייתה פעם כמו בית שני בשבילי. הייתי עוזרת לה עם הילדים שלה בלי לחשוב פעמיים,היא ידעה עליי הכל(יותר מאמא שלי) וזה מה שקיבלתי בחזרה. כשגיליתי את זה, ניתקתי קשר עם אמא לחודש. אחרי חודש היא יצרה איתי קשר כשהיא בכלל לא יודעת ממה נפגעתי(כי כשגיליתי פשוט קמתי וחזרתי הביתה בלי לחשוב פעמיים)וכשהיא יצרה איתי קשר פתחתי הכל, היא כמובן הייתה בהלם ולא ידעה מה לומר וניסתה לסובב את זה שהיא הקורבן(כי למה בכלל נגעתי לה בפלאפון)אבל לא נתתי לה והיא התנצלה וסלחתי לה - אבל בינינו, לא באמת סלחתי כי זה היה כואב מדי ולא הבנתי איך אמא יכולה לדבר ככה על הבת שלה בלי סיבה. אחרי,היא סיפרה לדודה שלי על זה שגיליתי וכשהגיע מפגש משפחתי שהגעתי אליו בחוסר רצון, התנהגתי רגיל אבל הייתי קרירה לדודה. כמה ימים אחר כך הדודה התקשרה, התנצלה, וגם לה סלחתי בלית ברירה. אחרי שזלחתי אני ואמא שלי חזרנו להיות בקשר,אני מדברת עם אמא שלי ומגיעה להורים.(הכל ״כרגיל״)אבל בפועל? זה עדיין יושב לי בבטן. למשל, כשאני שומעת אותה מדברת בטלפון עם דודה, אני ישר מתעצבנת וחוטפת חלחלה,אני פשוט לא מסוגלת לשמוע אותן יחד. וחוץ מזה, אין לי שום חשק להגיע לאירועים משפחתיים רק כדי להימנע מהדודה ומהבנות שלה שמתנהגות גם מזעזע ממש(בהתנשאות על כולם) אני באמת רוצה לשחרר את זה,במיוחד בשביל הנפש שלי,מצד שני,אני לא רוצה להפגע שוב,איך אפשר לשחרר ולהמשיך כאילו זה לא קרה?